סוכרת הריון

עלייה בצריכת חמצן בשרירים והפרעה בתפקוד כלי הדם הקטנים בסוכרת הריונית

השוואה בין נשים בהריון ללא סיבוכים לנשים עם סוכרת הריון העלתה, כי סוכרת הריון קשורה לקשיחות עורקית, לשינויים בריווי החמצן ברקמות שריר ולהפרעה בתגובתיות כלי הדם הקטנים

06.11.2016, 09:06
סוכרת במהלך ההריון, בדיקת רמת סוכר (צילום: אילוסטרציה)

סוכרת הריון הינה גורם סיכון להתפתחות הפרעה בתפקוד האנדותל ולמחלות קרדיווסקולריות. עם זאת, תפקוד האנדותל של כלי הדם הקטנים in vivo במהלך סוכרת הריון לא נחקר עד עתה.

מחקר זה בחן על ידי ספקטרוסקופיה באינפרא-אדום הקרוב (near-infrared spectroscopyי- NIRS) אם קיימים הבדלים בתגובתיות כלי הדם הקטנים ובצריכת החמצן של שרירי השלד (mV⋅O2V⋅O2) במנוחה ובמהלך פעילות, בין הריון ללא סיבוכים לבין סוכרת הריון. כמו כן, בדק המחקר אם קיימים קשרים בין מדדי NIRS לתפקוד כלי הדם הקטנים ולגורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות.

29 נשים בהריון, מתוכן 13 עם סוכרת הריון ו-16 בהריון ללא סיבוכים (גיל הריון ממוצע: 28±2 שבועות) עברו בדיקת קשיחות עורקים (מהירות גל דופק [pulse wave velocity - PWV]) וניטור לחץ הדם במשך 24 שעות.
בוצע ניטור רציף ולא פולשני עד ידי NIRS אחר שינויים בהמוגלובין מחומצן ולא מחומצן בשרירים ומדד ריוויון O2 של הרקמה (tissue O2 saturation indexי– TSI) במהלך פעילות של אחיזה ושחרור יד וחסימה ושחרור כלי דם. חושבו mV⋅O2V⋅O2 ומדדי תגובתיות כלי הדם.

במהלך חסימה ושחרור כלי דם, נשים עם סוכרת הריון הראו תגובת TSI אטית יותר (שיפוע חסימת כלי דם: 0.06- ± 0.02 לעומת 0.10- ± 0.04 בקרב נשים עם סוכרת הריון לעומת ביקורת, בהתאמה; שיפוע שחרור כלי דם: 0.65 ± 0.26 לעומת 1.05 ± 0.41, בהתאמה); mV⋅O2V⋅O2 נמוך יותר (1.3 ± 1.2 לעומת 3.8 ± 2.3 מיקרומול/דקה); ויתר דם מקומי ניכר (hyperaemiaי) (ΔTSI:י6.8 ± 2.9 לעומת 9.5 ± 3.4), בהשוואה לביקורת (p<0.01).

למרות תוצאות דומות בכוח אחיזת היד בקבוצת סוכרת ההריון והביקורת (29.1 ± 8.1 לעומת 26.2 ± 10.4 ק"ג, בהתאמה), במהלך חזרות על כיווצי אמת היד, נשים עם סוכרת הריון הראו תגובת TSI משמעותית (6.5 ± 3.9 לעומת 19.2 ± 10.9, p<0.01) וירידה ביכולת לשמור על אחיזה במשך זמן שנקבע מראש (23.4 ± 2.9 לעומת 27.4 ± 3.8%, p<0.05).

מדדי NIRS נקשרו ל- PWV, ערכי לחץ דם לאורך יממה ורמות הסוכר בדם בשלבים מוקדמים יותר של ההריון (r= 0.40-0.60י, p<0.05).

לסיכום, נשים עם סוכרת הריון הראו עקומת TSI ניכרת ואופיינית אשר העידה על שינויים בחמצון השרירים ותגובתיות של כלי דם קטנים, בהשוואה לנשים בהריון ללא סיבוכים. שינויים אלו נצפו במהלך פעילות גופנית וייתכן והם תורמים לסבילות הנמוכה לפעילות גופנית הקשורה לסוכרת הריון. מדדי NIRS נקשרו לקשיחות עורקית וערכי לחץ דם במהלך 24 שעות.

מקור:
Konstantina Dipla, Areti Triantafyllou, Iris GrigoriadouEvangelia Kintiraki, Georgios A. Triantafyllou, Pavlos Poulios, Ioannis S. Vrabas, Andreas Zafeiridis, Stella Douma, Dimitrios G. Goulis.
Impairments in microvascular function and skeletal muscle oxygenation in women with gestational diabetes mellitus: links to cardiovascular disease risk factors; Diabetologia , First Online: 08 October 2016; DOI: 10.1007/s00125-016-4129-7

נושאים קשורים:  סוכרת הריון,  תפקוד האנדותל,  כלי דם קטנים,  סיכון קרדיווסקולרי,  צריכת חמצן בשריר,  יתר דם מקומי,  רוויון חמצן של רקמה,  סיבולת גופנית בהריון,  קשיחות עורקית,  מחקרים
תגובות