המחקר הנוכחי בדק אם ביצוע תבחין התכווצויות על ידי מתן אוקסיטוצין (oxytocin challenge test – OCT) מביא לעלייה ברמות קופפטין (copeptin), מקטע קצה C של ההורמון proarginine vasopressin. קופפטין הוא סמן רגיש לעקה שביטויו גבוה יותר בקרב יילודים שנולדו בלידה וגינלית בהשוואה ליילודים שנולדו בלידה קיסרית אלקטיבית.
עוד בעניין דומה
בוצע מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית, בו השתתפו נשים שהיו בהריון עם עובר יחיד ושתיכננו לעבור ניתוח קיסרי אלקטיבי אחרי 36 שבועות הריון לפחות, והיו ללא התכווצויות או פקיעת קרומים.
נערכה השוואה של ריכוזי קופפטין בדם בעורק הטבור בין יילודים שנחשפו ל-OCT לבין יילודים שקיבלו עירוי של תמיסה פיזיולוגית (סליין, קבוצת אינבו) לפני לידה קיסרית אלקטיבית.
נשים שהוקצו ל-OCT קיבלו עירוי של חמש יחידות בי"ל של אוקסיטוצין ב- 500 מ"ל תמיסת לקטט רינגר בקצב של 12 מ"ל לשעה עם הכפלה כל 10 דקות, עד להשגת שלוש התכווצויות רחם בכל מרווח של 10 דקות, ובנקודה זו הופסק העירוי.
התוצא העיקרי שנמדד היה רמות קופפטין של היילוד. תוצאים משניים כללו משתנים ביוכימיים ופיזיולוגיים של בריאות העובר והאם.
בין ינואר 2012 לאוקטובר 2012 ובין ספטמבר 2013 לינואר 2015, 78 נשים עברו OCT ו-78 קיבלו עירוי סליין. 12 נשים מקבוצת ה-OCT ו-11 נשים מקבוצת האינבו לא נכללו בניתוח הנתונים עקב נפח קטן מדי של דגימות דם.
חציון (טווח) רמות הקופפטין בדם הטבורי היה גבוה יותר בקרב יילודים שעברו OCT בהשוואה ליילודים שקיבלו עירוי סליין: 22.2 (3.22-2,319) בהשוואה ל-7.39 (2.5-344.6) פיקומול/ליטר (p<0.001). לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות מבחינת התוצאים המשניים.
מחקר זה סיפק ראיות לכך שהתכווצויות של הרחם עקב OCT טרם ניתוח קיסרי אלקטיבי גורמות להפרשת קופפטין ביילוד.