ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק המסדירה את הפעילות בענף התיירות הרפואית. החוק קובע בין השאר, כי על בתי החולים ייאסר לתת עדיפות בזמינות ובמתן טיפולים לתיירי מרפא על פני חולים ישראלים ומבטיח בכל מקרה קדימות למטופלים ישראלים.

בין הסעיפים האחרים בחוק, שעובר עתה לדיון ואישור בוועדת הבריאות של הכנסת: איסור על טיפול בתיירי מרפא בשעות הבוקר הציבוריות בבתי החולים, למעט מקרים חריגים הנובעים משיקולים רפואיים ודורשים את אישור משרד הבריאות; איסור קיום קשר כלכלי ישיר בין תיירי המרפא לבין הרופאים; חובת גילוי מוקדם לתיירי מרפא בטרם הגיעם לארץ לגבי התשלום המלא שיידרשו לשלם, כמו כן לגבי האבחנה הרפואית וסיכויי ההחלמה.

כמו כן, קובע החוק כי יונהג תהליך רישוי לסוכני תיירי מרפא וייקבעו תנאי סף לעיסוק בתחום הזה. בין השאר נקבע, כי הסוכן יהיה בן 21 ומעלה, שאינו עובד מערכת הבריאות ושלא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה הופכת אותו אינו ראוי לשמש כסוכן תיירות רפואית. כמו כן נאסר להתנות שירות תיווך בתיירות רפואית ברכישת שירותי תיירות נוספים.

על בתי החולים ייאסר לתת עדיפות בזמינות ובמתן טיפולים לתיירי מרפא על פני חולים ישראלים

לפי החוק, כל הקשר בין הסוכן לרופאים ייעשה רק דרך הנהלת בית החולים. בתי החולים יידרשו לנהל רישום נפרד על פעילות התיירות הרפואית הנעשית בהם "כדי להוכיח שאינם עוברים על הוראת החוק בנוגע להעדפת תיירים או שעות הפעילות". בית החולים שבו מתנהלת פעילות זאת יידרש להעביר דיווח שוטף על תפוסת המחלקות שבהן מטופלים תיירי מרפא, ועל זמינות השירותים הרפואיים הניתנים בהן.

שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר לאחר אישור החוק: "מצד אחד אנו מבקשים לקיים תיירות רפואית, תוך הבטחת טיפול ראוי ומקצועי בתיירים, ומצד שני נוודא כי התיירות הרפואית לא תבוא על חשבון המטופל הישראלי וכי ההכנסות מתיירי הרפואית יופנו לחיזוק המערכת הציבורית".

שר התיירות, יריב לוין, הוסיף : "אני מברך על תמיכתה של ועדת השרים לחקיקה בחוק. זהו צעד נוסף להסדרת התחום בישראל. העיסוק בתחום התיירות הרפואית לישראל הפך בשנים האחרונות לתעשייה ענפה המכניסה לישראל מטבע חוץ רב, ומהווה מקור משמעותי למסים, תעסוקה, וכן אפיק גיוס משאבים מהותי למערכת הבריאות. הסדרה חוקית נכונה של התחום יש בה כדי לתרום לענף התיירות כולו, הן בהגדלת מספרי התיירים הנכנסים לישראל והן בשיפור תדמיתה של ישראל והצגת פניה היפות והמתקדמות בעולם".

על-פי דיווח ב"דה מרקר", החוק מסדיר תחום שהיה פרוץ עד כה. עם זאת, הוא אינו כולל הטלת מס על תיירות רפואית, כפי שהמליצה בעבר "ועדת גרמן". בדיווח נמסר גם, כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה דרסטית בהכנסות בתי החולים הממשלתיים העוסקים בתיירות מרפא, בין השאר עקב היחלשות הרובל הרוסי וירידה במספר תיירי המרפא הרוסיים.

לפי "דה מרקר", ב-2015 הסתכמו הכנסות בתי החולים מפעילות זאת ב-192 מיליון שקל, לעומת 237 מיליון ב-2014, ו-311 מיליון ב-2013. בשנת 2011 עמדה הכנסת בתי החולים מתיירות מרפא על 243 מיליון שקל וב-2012 על 291 מיליון שקל.

במאמר נלווה לדיווח, מאת כתבת הבריאות של העיתון, רוני לינדר גנץ, נמסר כי "החוק מהווה צעד ראשון לחיסול הסחר-מכר בתחום הזה, שהיה עד כה פרוץ". לדבריה, בדיוני ועדת הבריאות יעלה לדיון הסעיף שלפיו לא ניתן יהיה לשלם לרופאים סכום גבוה יותר בעבור טיפול בתייר מרפא לעומת אותו טיפול בחולה ישראלי. "הפיקוח על התחום יהיה האתגר הראשון של חטיבת בתי החולים המוקמת עתה במשרד הבריאות", כתבה.

האגודה לזכויות החולה בירכה על אישור הצעת החוק. "אסור ש'הביזנס' של התיירות הרפואית יעמוד בפני הזכויות – לא של המטופלים הישראלים ולא של המטופלים המגיעים לישראל, אמר יו"ר האגודה שמוליק בן יעקב.

הרקע להצעת החוק

בבסיס הצעת החוק של משרדי הבריאות והתיירות, כך נמסר בהודעת המשרדים, עומדים שלושה עקרונות בסיסיים. עקרונות אלו התקבלו בהתאם לתפיסה כי למדינה יש התחייבות מוסרית להעניק טיפול רפואי בראש ובראשונה לאזרחי המדינה, ולנוכח ההכרה בעובדה, שלמערכת הבריאות הציבורית ישנם צרכים תקציביים משמעותיים, שאף צפויים לגדול בעתיד.

העקרונות המיושמים בהצעת חוק זו הם:

א.    שמירה על המטופל הישראלי: הצעת החוק נועדה למנוע פגיעה בטיפול המוענק לחולה הישראלי ואף לשפרו במידת האפשר.
ב.     חיזוק מערכת הבריאות הציבורית: הצעת החוק מבקשת להבטיח כי ההכנסות מפעילות תיירות רפואית, יופנו לטובת השקעה במערכת הבריאות הציבורית.
ג.       הבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר הרפואי: נקבעו כללים שיבטיחו לתייר קבלת טיפול מקצועי, אתי והגון, ויסייעו להתפתחותו של הענף לאורך זמן.

הצעת החוק מפרטת שורה של פעולות בהתאם לעקרונות אלו:

- כבסיס להסדרת עיסוקם של סוכני התיירות הרפואית, מוצע להקים מרשם לסוכני תיירות רפואית ולקבוע את תנאי הסף למבקשים להירשם בו. המודל המוצע מחייב רישום של כל מי שמבצע פעולות שעניינן תיווך בתיירות רפואית.
-  החוק מציע להטיל חובות על סוכני תיירות רפואית כמפורט להלן: חובת הגינות - הן כלפי המטופל, והן כלפי המוסד הרפואי בו מתבקש הטיפול (סעיף 9), שמירה על סודיות רפואית (סעיף 10), ביצוע הזמנה בכתב - החתמת המטופל על הצעת המחיר המקורית שנשלחה אליו מהמוסד הרפואי על מנת להבטיח כי התייר מקבל מידע גלוי ומלא הנחוץ לו לשם קבלת הסכמה מדעת עוד טרם שעזב את מדינת האם שלו (סעיף 11), גילוי עניין אישי שיש לסוכן במוסד רפואי מסוים (סעיף 12), איסור על התניית מתן שירות תיווך בתיירות רפואית ברכישת שירותים נוספים, על מנת להבטיח אוטונומיה למטופל ושקיפות בהצעת המחיר (סעיף 13), חובת זיהוי באמצעות תג בעת שהייה במוסד הרפואי במסגרת התפקיד (סעיף 14), איסור על יצירת קשר עם רופאים שלא דרך ההנהלה (סעיף 15).

מוצע כי בתי החולים ידרשו לעמוד בכללים הנוגעים לאופן ביצוע פעילות התיירות הרפואית. כללים אלו נועדו להשיג מספר מטרות:

- מטרה אחת היא כי פעילות התיירות הרפואית לא תביא לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי הניתן לחולה הישראלי. על מנת להבטיח זאת מוצע להגביל את בתי חולים בקליטת תיירים במידה שהדבר עלול לפגוע בזמינות הטיפול לחולה הישראלי, זאת בהתבסס על נתוני אורכי התורים לביצוע פרוצדורות השונות בבתי החולים וזמינות התשתיות השונות. מכאן נובעת הדרישה כי בית חולים המעוניין לקיים פעילות תיירות רפואית יידרש להקים תשתית מתאימה להעברת נתונים למשרד הבריאות (סעיף 21).

- מטרה נוספת היא כי ההכנסות, שמקורן בפעילות זו, יופנו לטובת מערכת הבריאות הציבורית והחולה הישראלי. לשם כך הומלץ על צעדים שיגבירו את השקיפות של הפעילות הכלכלית בבית החולים שמקורה בתיירות רפואית וכך יאפשרו מעקב אחר הכנסות ביה"ח מפעילות זו ואופן השימוש בהן.