השכיחות והגורמים הקשורים לרמות גבוהות של טרנסאמינאזות במחלת צליאק אינם ידועים עדיין ולכן הם נבחנו במחקר זה בקרב ילדים חולי צליאק ונבדקי ביקורת.
עוד בעניין דומה
150 ילדים עם מחלת צליאק שאינה מטופלת, 161 נבדקי ביקורת עם מחלת צליאק ו-500 נבדקי ביקורת מהאוכלוסייה הכללית עברו בדיקות למדידת אלאנין אמינוטרנספראז (ALT).
הקשר בין רמות ALT למשתנים קליניים והיסטולוגיים וההשפעה של תזונה נטולת גלוטן נבחנו בקרב מטופלים עם צליאק.
רמות ALT היו גבוהות מ-30 יחידות לליטר בקרב 14.7% מהמטופלים שהיו עם צליאק, ב-37.2% מהמטופלים שהיו עם דלקת מעי כיבית (ulcerative colitis),י ב-16.7% מהמטופלים שהיו עם מחלת קרוהן, ב-16.2% מהמטופלים שהיו עם מחלת החזר ושטי, ב-8.9% מהמטופלים שהיו עם תסמינים תפקודיים במערכת העיכול וב-3.6% ממשתתפי הביקורת.
גורמים שנמצאו קשורים לרמות ALT גבוהות היו: הפרעות בצמיחה (45.5% לעומת 24.2%, p=0.039) ואטרופיה חמורה של סיסי המעי (villous atrophy) (חציון: 23.0 לעומת 19.0 יחידות לליטר באטרופיה חלקית, p=0.008). לא נמצא קשר לגיל, מין, מדד מסת הגוף (BMI), חומרת התסמינים ומחלות נלוות.
נמצא קשר מתון יותר בין רמות ALT לנוגדנים לאנדומיזיום (r=0.334,י p<0.001) ולטרנסגלוטמינאזה (r=0.264י, p=0.002) ולפריטין (r= -0.225,י p=0.03), אך לא לערכי מעבדה אחרים.
תחת תזונה ללא גלוטן, חציון רמות ALT ירד מ-22.0 ל-18.0 יחידות לליטר (p=0.002) ו-80% מהערכים הגבוהים ירדו לרמות תקינות.
לסיכום, עלייה ב-ALT נקשרה במחקר זה למחלת צליאק מתקדמת יותר, הן מבחינה סרולוגית והן מבחינה היסטולוגית. היענות לתזונה ללא גלוטן מביאה לנרמול או הורדת רמות ALT.