קורטיקוסטרואידים ו-IVIG מהווים את הסטנדרט הטיפולי המקובל ל-ITPי (Immune thrombocytopenia), אך היעילות של שני הטיפולים במהלך הריון לא נבדקה עד היום.

מחקר חדש שנערך בקנדה בין השנים 2000 ל-2014 השווה את היעילות של שני הטיפולים. התוצא המרכזי שנבדק במחקר היה רמת הטסיות האמהית בעת הלידה והתגובה לטיפול.

תגובה מלאה הוגדרה כספירת טסיות גדולה מ-100 Xי10^9/L ותגובה חלקית כספירת טסיות גדולה מ-30 Xי10^9/L ועליית הטסיות לפי שניים מערכי הבסיס. תוצאים נוספים שנבדקו היו מתן מוצרי דם לאם, דימום אמהי, ספירת טסיות בתינוק מיד לאחר הלידה, דימומים תוך מוחיים בתינוקות ותוצא יילוד משוכלל-לידת עובר מת, לידה לפני שבוע 34, לידת IUGR וציון APGAR נמוך מ-7 לאחר חמש דקות.

מידע נאסף מ-195 נשים ומ-235 הריונות, אך ב-137 (58%) מההריונות לא נדרש טיפול. 91 הנשים שנזקקו לטיפול חולקו לקבוצה של 47 (48%) נשים שקיבלו טיפול ב-IVIG וקבוצה של 51 (52%) נשים שקיבלו טיפול בקורטיקוסטרואידים כהתערבות ראשונית.

בתום תקופת המחקר לא היה הבדל בספירת הטסיות של נשים ב-2 הקבוצות (IVIG 69 X 10^9/L vs. Corticosteroids 77 X 10^9/L ;p=0.71). שיעור הנשים שנצפתה בהן תגובה לטיפול היתה דומה בשתי הקבוצות
(IVIG 38% vs. Corticosteroids 39%; p=0.85).

לא נצפו דימומים קשים באמהות, בעוברים וביילודים ולא נצפתה תמותת יילודים. מתוך 203 יילודים שעבורם ניתן היה למדוד ערכי טסיות ל-56 (28%) היתה ספירה נמוכה מ-150 Xי10^9/L ול-18 (9%) ספירה נמוכה מ-50 Xי 10^9/L. ערכי נאדיר ברוב היילודים נצפו בלידה אך בחלק מהיילודים עד שישה ימים לאחר הלידה. דימום תוך-מוחי (Intracranial Hemorrhage) נצפה בשני יילודים עם ערכי טסיות בנאדיר של 18 Xי10^9/L18 ו-135.

מסקנת החוקרים היתה, שאין הבדל משמעותי בין טיפול ב-IVIG לטיפול בקורטיקוסטראודים בהתוויה של ITP הריוניות. עם זאת, יש לנטר את רמות הטסיות ביילודים בשבוע הראשון לחיים ללא קשר לרמת הטסיות באם.

יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאפיין בצורה טובה יותר את הבטיחות של שני הטיפולים, לאפיין גורמי סיכון ל-ITP ביילודים, לקבוע את המינון המיטבי של קורטיקוסטרואידים ולחקור אפיקים טיפוליים חדשים.

מקור:
Sun, D et al. (2016) Blood. 128, 1329.