שבר תת-סחוסי (Osteochondritis dissecans - ODC) בברך עשוי להיות קשה לטיפול. לרוב ישנה התוויה לשימוש בטכניקות לשחזור סחוס כאשר לא ניתן להציל את הפציעה או מקטע העצם והמטופל נותר עם התסמינים.
עוד בעניין דומה
השתלת רקמת עצם-סחוס ממקור חיצוני (osteochondral allograft - OCA) יכולה לתקן את הפגמים האופייניים ל-OCD בעצם ובסחוס. מחקר זה בחן את ההשערה, כי השתלת עצם-סחוס ממקור חיצוני היא שיטה מוצלחת לטיפול ב-OCD של הברך.
המחקר הסתמך על סדרת מקרים עם ראיות בדרגה 4. המחקר כלל 149 ברכיים (השייכות ל-135 מטופלים) שעברו OCA עקב OCD של הברך (סוגים III או IV) בין השנים 1997 ל-2013, והיו תחת מעקב במשך שנתיים לפחות. חציון גיל הנבדקים היה 21 שנים (טווח: 12-55) ו-75.8% היו גברים. הגודל הממוצע של השתל היה 7.3 סמ"ר (טווח: 2.2-25.0 סמ"ר).
ההערכות כללו את הפרטים הבאים: תדירות וסוג ניתוחים חוזרים; ציון בסולם Merle d’Aubigné and Postel המותאם (18 נקודות), כאב, תפקוד וציונים כללים לפי IKCDי(International Knee Documentation Committee), ציוני התפקוד (Knee Society function – KS-F) ומצב הברך (Knee Society Kneeי– KS-K) לפי איגוד הברכיים.
כשל קליני הוגדר כהשתלה חוזרת של OCA או הפיכה להחלפת מפרק ברך (arthroplasty). כמו כן, הוערכה הישרדות השתל.
חציון משך המעקב היה 6.3 שנים (טווח: 1.9-16.8) ו-62% מהנבדקים היו במעקב במשך יותר מחמש שנים.
34 מבין 149 הברכיים (23%) נזקקו לניתוח חוזר, מתוכן 12 (8%) הוגדרו ככשלים בשתל, כאשר שבעה עברו ניתוח חוזר להשתלת OCA, שלושה עברו החלפת חצי ברך (unicompartmental) ושניים עברו החלפת ברך מלאה.
שיעור הישרדות שתל OCA היה 95% לאחר 5 שנים ו-93% לאחר 10 שנים.
מבין 137 הברכיים בהן השתל נמצא עדיין במקומו בפגישת המעקב האחרונה, הציון הממוצע בסולם Merle d’Aubigné and Postel המותאם היה 16.8; בסולם IKCD, ציון הכאב הממוצע היה 2.1, ציון התפקוד הממוצע היה 8.1 והציון הכללי הממוצע היה 82.3; ציון KS-F הממוצע היה 95.7 וציון KS-K הממוצע היה 94.3.
רוב המטופלים (95%) דיווחו על שביעות רצון מתוצאי הניתוח.
לסיכום, השתלת OCA היתה טיפול יעיל עבור OCD של הברך, עם שיעורים נמוכים של כשל שתל, שיפור מובהק בכאב ובתפקוד ושביעות רצון גבוהה מצד המטופלים.