דעות

תקציב משרד הבריאות גדל, אך הבעיות המהותיות לא נפתרו

תקציב המדינה לשנתיים הקרובות הסתיים ללא מנגנונים אמיתיים שמתמודדים עם בעיות היסוד ועם האתגרים שבפניהם ניצבים כיום מערכת הבריאות.

נדמה כי מהמאבק על תקציב מערכת הבריאות לשנים 2017-2018 כמעט כולם יצאו חבולים. המאבק התאפיין בשיח כוחני שהתנהל בין הצדדים בתקופה האחרונה - כוחניות מיותרת שבסופה גררה את הצדדים למעין התכתשות מזיקה, ובהמשך אף לקחה אותם למחוזות דיוניים לא רצויים. זה היה מאבק על אינטרסים ורפורמות מהותיות שנגעו בתחומים רבים ושמקורן בבתי יוצר שונים.

בפועל, במקום גיבוש תוכנית מתוך שיתוף פעולה, חוותה המערכת מאבק במסגרתו כל אחד מהגורמים ומבעלי האינטרסים ניסה לקבוע עובדות בשטח, ולעצב את מערכת הבריאות בהתאם להשקפת עולמו.

במקום הראשון בשורת ההישגים ניצבת התוספת לקופות החולים - תוספת תקציבית שהיא בשורה אמיתית ומשמעותית, 2.2 מיליארד שקל בפריסה לשנתיים

כעת, לאחר שהסתיימה הדרמה והשרים אישרו את כל רכיבי התקציב, ראוי שכל אחד מהגורמים יחזור למשרדו ויתחיל בתהליך של הפקת לקחים. במהלך תהליך זה צריכים הגורמים המקצועיים לבחון עד כמה הבחירה בדרך של מאבק באמת הובילה אותם לתוצאה הרצויה. דומני, כי המסקנה שאליה יגיעו כל הצדדים היא שהנזק מ'הדרך' בה התנהלו הדברים עולה על התועלת שהושגה. השפעותיה השליליות של ההתנהלות עוד ילוו את מערכת הבריאות עוד זמן רב.

בסופו של הליך, תקציב הבריאות מגלם בתוכו מספר הישגים אמתיים ומשמעותיים למערכת הבריאות הציבורית, אך לצד זאת ישנם גם כמה הישגים חלקיים או הישגים מדומים.

הראשונה בשורת ההישגים ניצבת התוספת לקופות החולים. תוספת תקציבית שהיא בשורה אמיתית ומשמעותית (2.2 מיליארד שקל בפריסה לשנתיים). תוספת זאת היא בבחינת סנונית ראשונה שמצביעה על התייחסות והערכות מסוימת להשפעות הצפויות של קצב הזדקנות האוכלוסייה על מערכת הבריאות. תוספת זו לראשונה אינה מתייחסת רק לגידול הטבעי של האוכלוסייה.

הישג משמעותי נוסף הוא עצם העובדה שבניגוד לסיכומים מוקדים, מקור המימון לתוספת התקציבית של סל התרופות יישאר ציבורי. בדיוק כפי שצריך היה להיות מלכתחילה.

תקציב המדינה לשנתיים הקרובות הסתיים ללא מנגנונים אמיתיים שמתמודדים עם בעיות היסוד של המערכת

הישג נוסף, אך חלקי בלבד, הוא תוספת מיטות אשפוז. תוספת יפה (בפרט בגלל שהיא טומנת בחובה תוספת תקנים), אבל במציאות הקיימת היא לחלוטין לא מספיקה. נדמה כי מדובר בתוספת חלקית אשר בקושי מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה – כל שכן אין בה כדי לתת מענה אמיתי והולם לאתגרי המערכת נוכח הזדקנות האוכלוסייה.

מעבר לכך, נדמה שכל יתר הנושאים (תוספת לקיצור תורים, תוספת לבית חולים ציבוריים קטנים, תוספת מתמחים וכיו"ב) הם בבחינת יישום בפועל של הסכמות והישגים קודמים.

אז נכון, תקציב משרד הבריאות גדל, אך הבעיות המהותיות נותרו כשהיו. מבלי להפחית כהוא זה בחשיבות הרבה שיש בתוספת התקציבית, חשוב להכיר באחד מחסרונותיו הגדולים. תקציב המדינה לשנתיים הקרובות הסתיים ללא מנגנונים אמיתיים שמתמודדים עם בעיות היסוד ועם האתגרים שבפניהם ניצבים כיום מערכת הבריאות.

כאמור, תוספת תקציבית גדולה ככל שתהיה אם היא לא מלווה בהצמדות, ובמנגנונים פנימיים שמתמודדים מהותית עם נקודות הכשל שביסוד המערכת – היא הופכת לפתרון זמני וחלקי ביותר. בבחינת קניית זמן נוסף עד למשבר הבא.

  • המאמר פורסם לראשונה בעיתון "גלובס"
נושאים קשורים:  דעות,  תקציב המדינה,  חוק ההסדרים,  מערכת הבריאות בישראל,  שביתה,  מיטות אשפוז,  משרד הבריאות,  משרד האוצר
תגובות