החשיבות הקלינית והפרוגנוסטית של מוטציות גנטיות מניעות (Driver) שזוהו לאחרונה בלוקמיה מיאלואידית חריפה (AMLי, Acute Myeloid Leukemia) לא ברורה דיה. מחקר חדש ריצף את האזורים המקודדים או האזורים החמים (Hotspots) של 68 גנים מוטנטים חוזרים בעוקבה של 664 מטופלים בגילאי 18 עד 86, המטופלים בשני מחקרי פאזה 3 של ה-German AML Cooperative Groupי(AMLCG).

המספר הממוצע של 4 מוטציות למטופל השתנה בהתאם לתת-קבוצה ציטוגנטית, גיל והיסטוריה של הפרעה המטולוגית קודמת או טיפול אנטי-ניאופלסטי. נמצאו דפוסי גנים מניעים המציעים סינרגיזם תפקודי.

לעומת זאת, זוהו 8 תתי קבוצות, כמעט ללא חפיפה, של מטופלים, המכילים סך הכל 78% מהמטופלים עם AML, שמסווגים רק על סמך שינויים גנטיים.

תתי קבוצות אלו מייצגים ככל הנראה מסלולים ייחודיים של היווצרות הלוקמיה (Leukemogenesis), המראים תוצאים מסתעפים. בנוסף, נמצא מידע מפורט על הקשר בין מוטציות גנטיות, מאפיינים קליניים ותוצאים בעוקבה גדולה זו של מטופלים הסובלים מלוקמיה מיאלואידית חריפה המקבלים טיפול אחיד.

באנליזה מרובת משתנים, שכללה סט משתנים מולקולריים וקליניים מקיף, זוהו המוטציות DNMT3A ו-RUNX1 כמנבאות חשובות של הישרדות כללית קצרה יותר בקרב מטופלים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה הצעירים מגיל 60, ובעיקר בקרב מטופלים עם סיכון ציטוגנטי בינוני.

מוטציות ב-NPM1 בהיעדר FLT3-ITD, TP53 מוטנטי ו-CEBPA בי-אללי מוטנטי זוהו כפקטורים מולקולריים חשובים של הישרדות כללית ללא תלות בגיל המטופלים.

לסיכום, מחקר זה מספק סקירה כללית מקיפה על הספקטרום, הקשרים קליניים והחשיבות פרוגנוסטית של גנים מניעים חוזרים בעוקבה גדולה של מטופלים המייצגים ספקטרום נרחב וטווח גילאים המקבלים טיפול אינטנסיבי ללוקמיה מיאלואידית חריפה.

מקור:
Spectrum and prognostic relevance of driver gene mutations in acute myeloid leukemia. Klaus H. Metzeler, Tobias Herold, Maja Rothenberg-Thurley, Susanne Amler, Maria C. Sauerland, Dennis Görlich, Stephanie Schneider, Nikola P. Konstandin, Annika Dufour, Kathrin Bräundl, Bianka Ksienzyk, Evelyn Zellmeier, Luise Hartmann, Philipp A. Greif, Michael Fiegl, Marion Subklewe, Stefan K. Bohlander, Utz Krug, Andreas Faldum, Wolfgang E. Berdel, Bernhard Wörmann, Thomas Büchner, Wolfgang Hiddemann, Jan Braess, Karsten Spiekermann. Blood Aug 2016, 128 (5) 686-698; DOI: 10.1182/blood-2016-01-693879