מחקר ישראלי זה השווה את רמות חרדת המוות (death anxiety) במשפחות ערביות ויהודיות בישראל בתקופות מלחמה.
עוד בעניין דומה
למחקר היו שלוש מטרות:
1. להשוות את רמות חרדת המוות בין אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה ערבית בישראל לאחר מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה.
2. להשוות את רמות חרדת המוות בין שלושה דורות של משפחות: הורים קשישים, ילדיהם המבוגרים ונכדיהם המבוגרים.
3. ללמוד על הקשר שבין מאפייני רקע וחרדת מוות בעתות מלחמה.
מדגם המחקר כלל 172 שלשות שהורכבו מהורים קשישים (גילאי 65 ומעלה), ילדיהם אשר בגיל העמידה (גילאי 41-64) ונכדיהם המבוגרים (גילאי 20-40), אשר מתגוררים בצפון ובדרום מדינת ישראל.
75% מהמשתתפים היו יהודים ו-25% היו ערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים).
המשתתפים ענו על שאלון בדיווח עצמי. רמות חרדת המוות נמדדו לפי מדד כרמל ומוטרן (Carmel and Mutran’s instrument, 1999).
באופן כללי, רמות גבוהות של יותר של חרדה מפני המוות נמצאו בקרב הורים קשישים (p < 0.01).
ביחס ללאום ולמגדר, הרמות הגבוהות ביותר של חרדת מוות נמצאו בקרב נשים יהודיות מבוגרות מהדור השני (p < 0.001).
לאום נמצא כמשתנה עם התרומה הגדולה ביותר בניבוי רמות חרדת המוות בקרב שלושת הדורות, כאשר תחושת שליטה (mastery) היתה התורם השני בחשיבותו בניבוי רמות חרדת המוות בקרב נבדקים משלושה דורות.
לסיכום, אוכלוסיית הקשישים, אוכלוסייה ערבית ונשים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מרמות גבוהות של חרדת מוות בעתות מלחמה בישראל. יש לתת יחס נוסף לאוכלוסיות אלו בזמני מלחמה על מנת לזהות ולטפל בקושי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
