המחקר הנוכחי בוצע על מנת להשוות בין שימוש טופיקלי בטיפות של נסיוב מדם טבורי (umbilical cord serum - UCS) לעומת השתלת קרום שפיר (amniotic membrane transplantation - AMT) לטיפול בכוויות כימיות חריפות של משטח העין.
נערך מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית במרכז רפואי שלישוני, בו השתתפו 45 עיניים עם כוויה כימית בדרגות III, IV ו-V לפי קריטריוני דואה (Dua’s classification), אשר הגיעו למרכז הרפואי בשבוע הראשון לפגיעה. לא נכללו במחקר מטופלים עם פציעה חודרנית ממשית או חשש לפציעה חודרנית בקרנית (corneal perforation).
כל עין הוקצתה אקראית לאחת משלוש קבוצות טיפול (15 עיניים בכל קבוצה): קבוצה 1 קיבלה UCS עם טיפול רפואי, קבוצה 2 עברה AMT וקיבלה טיפול רפואי, וקבוצה 3 קיבלה טיפול תרופתי סטנדרטי בלבד.
התוצא העיקרי שנבדק היה משך הזמן עד להיווצרות שכבת אפיתל מלאה.
משך הזמן הממוצע להיווצרות שכבת אפיתל מלאה היה 22.9 ± 10.1 ימים בקבוצה 1, 22.0 ± 10.2 ימים בקבוצה 2 ו-56.7 ± 14.9 ימים בקבוצה 3, עם הבדלים מובהקים בין קבוצות 2 ל-3 (p= 0.001), בין קבוצות 1 ל-3 (p= 0.001), אך לא בין קבוצות 1 ל-2 (p=0.9).
השיפור במדד הכאב היה גדול יותר עם UCS בהשוואה ל-AMT (ערכי p בימים 7, 14 ו-21: 0.012, 0.002 ו-0.012, בהתאמה).
צלילות הקרנית היתה טובה יותר בקבוצת ה-UCS ביום ה-21 (p=0.008) וביום ה-30 (p=0.002), אך לא לאחר שלושה חודשים (p=0.9).
לאחר שלושה חודשים, תוצאי ראייה, הידבקויות של הלחמית לקרנית (symblepharon), סטטוס משטח הדמעות ואנומליות של העפעף היו דומים בין שלושת הקבוצות.
לסיכום, UCS ו-AMT, כהשלמה לטיפול תרופתי סטנדרטי בכוויה כימית חריפה בעין, יעילים במידה דומה. עם זאת, ל-UCS יש יתרון של שיפור מהיר יותר בצלילות הקרנית, הקלה טובה יותר על כאבים ומניעת ניתוח בעין מודלקת.