בקרב מבוגרים עם השמנת יתר (obesity) נצפתה עלייה קלה ברמות ההורמון הממריץ את בלוטת התריס (thyrotropin/thyroid-stimulating hormoneי - TSH), אך קיימים נתונים מעטים בלבד לגבי ממצא זה בילדים.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך אם תפקוד בלוטת התריס והחיסוניות העצמית משתנות עם סטטוס משקל הגוף באוכלוסיית ילדים ובני נוער בריאים, ולקבוע האם פעילות יתר של TSHי(hyperthyrotropinemia) קשורה לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
נערך מחקר חתך אפידמיולוגי בספרד, בו נכללו 1,317 נבדקים בריאים בגילאי 2-16 שנים. כל הנבדקים עברו מדידות להערכת תפקוד בלוטת התריס, חיסוניות עצמית נגד בלוטת התריס וגורמי סיכון קרדיווסקולריים. הניתוחים הסטטיסטיים בוצעו על ידי מבחני חי בריבוע, ניתוח שונות ורגרסיה מרובה לינארית.
ילדים ובני נוער עם השמנת יתר היו עם רמות TSH של 3.12 (ממוצע) ± 2.44 (סטיית תקן) מיקרו-יחידות לליטר. רמות אלו היו גבוהות יותר מאלו שנצפו בקרב ילדים ובני נוער עם משקל עודף (2.79 ± 1.51 מיקרו-יחידות לליטר) ובמשקל תקין (2.73 ± 1.30 מיקרו-יחידות לליטר) (p=0.02).
הרמות של תירוקסין חופשי ויוד בשתן לא היו שונות באופן מובהק בין הקבוצות.
השכיחות של חיסוניות עצמית נגד בלוטת התריס היתה נמוכה יותר בקרב ילדים ובני נוער עם משקל תקין (2.9%, 95% רווח בר סמך: 2.9-4.0%) בהשוואה לילדים ובני נוער עם משקל עודף (6.3%, 3.9-9.9%) והשמנת יתר (5.6%, 2.5-11.3%) (p=0.02).
נמצא קשר בין רמות TSH לבין השמנת יתר (β=0.36י, p<0.001) וחיסוניות עצמית נגד בלוטת התריס (β=1.10י, p<0.001), אך ללא לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כלשהם.
מחקר זה מצא, כי לילדים ובני נוער עם השמנת יתר היו רמות גבוהות יותר של TSH בהשוואה לילדים עם משקל תקין או עודף. ההבדלים בין הקבוצות היו עם חשיבות קלינית מעטה בלבד, ועשויים להיות קשורים לשכיחות הגבוהה של חיסוניות עצמית נגד בלוטת התריס בקרב נבדקים עם השמנת יתר. כמו כן, פעילות יתר של TSH בקרב נבדקים עם השמנת יתר לא נקשרה כלל לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.