משרד הבריאות מפרסם הבוקר (א') את עיקרי הדו"ח השנתי של ה-OECD על מערכות הבריאות ב-34 מדינות הארגון. מינהל התכנון האסטרטגי והכלכלי במשרד הבריאות ריכז בעבור התקשורת את עיקרי הנתונים לגבי ישראל. המסמך שפירסם המשרד, בשם "דו"ח מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD"ילשנת 2014, נכתב על ידי ניר קידר ורני פלוטניק.
עוד בעניין דומה
להלן עיקרי הממצאים שפורסמו בדו"ח, שנתוניו עדכניים לשנת 2014:
- שיעור ההוצאה על בריאות כחלק מהתוצר בישראל עלה ל-7.6%, אך הוא עדיין מהנמוכים במדינות ה-OECD (מקום 10 מתחתית הרשימה) לעומת ממוצע של 9.0%.
- שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל הוא מן הגבוהים ב-OECD ועומד על 38% לעומת ממוצע של 27% (מקום 7 מתחתית הרשימה).
- אוכלוסיית ישראל היא יחסית צעירה בהשוואה למדינות האחרות החברות בארגון. שיעור בני הגילאים ה-65 ומעלה באוכלוסייה עומד על 11.1% לעומת 16.6% שהוא הממוצע במדינות ה-OECD. למרות האחוז הנמוך יחסית של בני ה-65 ומעלה בארץ, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות שבשנים הבאות אחוז בני 65+ בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיע ל-16.6% בשנת 2050.
- שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות האחרות החברות בארגון (מקום רביעי לפני האחרון) ועומד על כ-2.3 מיטות ל-1,000 נפש, לעומת ממוצע של 3.6 במדינות הארגון. יש לציין כי השנה שינה ה-OECD את ההגדרות, ומיטות לבריאות הנפש נכללות בהגדרת מיטות כלליות -ולכן נוצר השינוי -המשפיע גם על הנתונים בנוגע לזמן השהייה הממוצע באשפוז בישראל ושיעורי התפוסה.
- שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז הכללי (עומדת בישראל על 5.1 ימים, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא 6.5). בנוסף, שיעור תפוסת מיטות האשפוז הוא השני בגובהו בארגון –% 91.8 בישראל, לעומת % 77 בממוצע במדינות הארגון.
- שיעור מכשירי ה-MRI ל-1 מיליון תושבים בישראל עלה בשיעור ניכר בשנים האחרונות ועומד עתה על 4.0. למרות ההגדלה המשמעותית במספר המכשירים, ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך לעומת הממוצע ב-OECD העומד על 14.9. רק ב-2 מדינות שיעור נמוך מזה של ישראל.
- שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 49-15 הוא הגבוה ביותר במדינות הארגון: 3.1 ילדים לאשה לעומת ממוצע של 1.7.
- אחד המדדים הנפוצים בעולם לציון "פירמידת הגילאים" במדינות השונות הוא ביחס התלות שבין שתי קבוצות גיל (עד 14 ומ-65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל. זהו היחס שבין גיל העבודה לבין שאר האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת ביטחון חברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא % 63.3 -והוא הגבוה ביותר במדינות החברות בארגון.
- תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת חיי גבר ישראלי גבוהה בכשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע במדינות הארגון (80.3 לעומת ממוצע של 77.9) והיא השביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר, ועומד על פחות משנה (84.1 לעומת 83.3). תוחלת החיים של הנשים בישראל היא במקום ה-14 בקרב מדינות הארגון.
- שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך מן הממוצע במדינות הארגון. ב-2014 עמד על 3.1 פטירות ל-1,000 לידות חי לעומת ממוצע של 3.9 בקרב מדינות ה-OECD
- שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או שב"ן, משלים, של קופות החולים) בישראל עומד על % 85.5 לעומת ממוצע של % 36 ב-OECD. זהו השיעור השני בגודלו מבין מדינות הארגון.
משרד הבריאות ציין, כי בדו"ח נתונים המראים כי מערכת הבריאות בישראל ממוקמת במקומות גבוהים בכל הקשור ליעילות המערכת ותוצאותיה. במדד "איכות החיים" של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השביעי. במדד היעילות הבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת החיים, ישראל נמצאת במקום התשיעי בקרב נשים, ושביעי בקרב גברים.
בתגובה לדו"ח אמר שר הבריאות יעקב ליצמן: "הנתונים שמפרסם ארגון ה-OECD מראים שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ויש לנו מערכת בריאות איכותית. בין היתר הנתונים גם מדגישים מקומות שבהם עלינו להשתפר. התכניות שאני מוביל במשרד בתחומי המיון, מכשירי ה-MRI, קיצור התורים ומניעת זיהומים יתרמו להמשך שיפור מערכת הבריאות ולהמשך קידומה בהשוואה למדינות ה OECD".
מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הוסיף: "נתוני ה-OECD משקפים מהימנה את מצבה של מערכת הבריאות בישראל. לצד תוצאי המערכת שנמצאים בצמרת ה-OECD - בנושא התשתיות במערכת האשפוז נדרש מאתנו שיפור משמעותי. המשרד נוקט בימים אלה בפעולות משמעותיות לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, להוספת מכשירי MRI, לקיצור זמני ההמתנה לניתוחים במערכת הציבורית ופעולות נוספות שמיועדות לחזק את המערכת הציבורית ולבלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת בתשתיות ובתקציבים".