לידה מוקדמת היא הסיבה המובילה למוות יילודים ולנכות בקרב השורדים. לא ברור אם הכנסת תומכן לצוואר הרחם (Cervical Pessary) מפחיתה את הסיכון ללידה מוקדמת בלידות יחיד.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי היה מחקר רב מרכזי, אקראי ומבוקר, שהשווה בין הכנסת פסרי ל-Expected management (קבוצת הביקורת). המחקר כלל נשים בהיריון עם עובר יחיד בעלות אורך צוואר רחם 25 מ"מ או פחות, בין שבוע 20 ל-24+6 להיריון.
נשים שבשלב כלשהו של המחקר היו בעלות צוואר רחם באורך 15 מ"מ או פחות, בכל אחת מהקבוצות, קיבלו טיפול בפרוגסטרון נרתיקי. התוצא העיקרי שנמדד היה לידה ספונטנית לפני שבוע 34 להיריון.
באנליזה לפי כוונה לטפל (Intention to treat) לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת ההתערבות (465 משתתפות) לקבוצת הביקורת (467 משתתפות) בשיעור הלידות הספונטניות לפני שבוע 34 (12.0% לעומת 10.8%, בהתאמה; Odds ratio 1.12 ; 95% CI 0.75-1.69 ; p=0.57).
גם לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור תמותת יילודים (3.2% בקבוצת ההתערבות לעומת 2.4% בקבוצת הביקורת; p=0.42), בתוצאים שליליים בקרב היילודים (6.7% לעומת 5.7%, בהתאמה, P=0.55) או בטיפול מיוחד ליילוד (11.6% לעומת 12.9%, בהתאמה, p=0.59).
שיעור הגברת ההפרשות הנרתיקיות היה גבוה יותר משמעותית בקרב קבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת.
מסקנת החוקרים היתה, כי בקרב נשים עם עובר יחיד בעלות צוואר רחם קצר, הכנסת פסרי לצוואר הרחם לא הוביל לשיעור לידות מוקדמות ספונטניות נמוך יותר בהשוואה ל-Expected management.