לימפומה ע"ש הודג'קין (Hodgkin lymphoma) מהווה כ-10% מכלל הלימפומות. בשנים האחרונות שיעורי ההישרדות ל-5 שנים עם טיפול מיטבי הולכים ועולים, ועומדים על כ-85% מכלל המבוגרים, ואף למעלה מכך עבור מתבגרים. עם זאת, בקרב חולים מבוגרים המאובחנים בגיל מאוחר, שיעורי ההישרדות נמוכים הרבה יותר.

ברנטוקסימאב ודוטין (brentuximab vedotin), המשווקת ע"י חברת טקדה תחת השם אדצטריס (Adcetris), היא תרופה המבוססת על נוגדן חד-שבטי כנגד CD30, ומאושרת לטיפול קו שני במקרים של חזרה לאחר השתלת מח עצם עצמית (ASCT), או לאחר כישלון קווי טיפול קודמים.

במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Blood, בדקה קבוצת חוקרים מארה"ב את השילוב של ברנטוקסימאב ודוטין עם תרופה פוטנטית נוספת, בנדמוסטין (bendamustine – Treanda), כטיפול הצלה (salvage treatment) עבור מטופלים עם מחלה עיקשת או לאחר הישנות ראשונה.

מחקר קליני שלב 1/2, פתוח-סמיות, בדק 55 מטופלים, כמחציתם עם מחלה עיקשת ומחציתם עם הישנות. הגיל החציוני היה 36 (טווח 19-76), והזמן החציוני מרגע הגילוי היה 13.8 חודשים.

המטופלים קיבלו 6 מחזורי טיפול, כל מחזור בן 3 שבועות, עם טיפול בברנטוקסימאב וטודין במינון 1.8 מ"ג/ק"ג ביום 1, ובנדמוסטין בימים 1 ו-2. מינון הבנדמוסטין נקבע לאחר פאזת הרצה ראשונה, עם מתן התחלתי של 90 מ"ג/ מטר בריבוע, וטיטור כלפי מטה עד לכמות המירבית הנסבלת. לאחר פאזה זו נמצא, כי כל המטופלים יכלו לקבל את המינון המירבי (90 מ"ג/ מטר בריבוע).

מהמחזור השני ואילך, המטופלים יכלו לעבור בכל עת השתלת מח עצם עצמית, ולהמשיך טיפול בברנטוקסימאב ודוטין כתרופה בודדת, עד ל-16 מנות בסך הכל.

חציון מחזורי הטיפול בשילוב התרופות עמד על 2 (טווח 1-6), בעוד שחציון מחזורי הטיפול בברנטוקסימאב ודוטין בלבד עמד על 9 (טווח 1-14). תופעת הלוואי השכיחה ביותר לשילוב התרופתי היתה תגובה במקום העירוי (56%), ותסמינים נפוצים אחרים היו חום (26%), צמרמורות (20%), קוצר נשימה (15%), בחילה (15%), הסמקה (13%) ותת לחץ-דם (11

%). שינוי בפרוטוקול שכלל פרה-מדיקציה בעזרת קורטיקוסטרואידים ואנטי-היסטמינים הביא לשיפור בהיענות – בפרוטוקול הישן הפסיקו את הטיפול 6 מטופלים (24%) בעקבות תגובה לעירוי, ואילו בפרוטוקול החדש הפסיקו את הטיפול 2 (7%) בלבד.

שיעור המטופלים שהגיעו להפוגה מלאה (complete remission, CR) היה 74% (39 מתוך 53), אותה השיגו 64% מהמטופלים עם מחלה עמידה ו-84% מהמטופלים עם הישנות. שיעור המטופלים שהגיעו להפוגה מלאה או חלקית עמד על 93% (49/53).

איסוף תאי גזע לאחר מוביליזציה (בעזרת G-CSF ופלריקספור – plerixafor) היה מוצלח ב-93% מהמטופלים (37/40).

חציון זמני המעקב אחרי המטופלים עמד על מעט יותר משנה (418 יום, טווח 118-635) ממחזור הטיפול הראשון, ו-10 חודשים מהשתלת מח העצם (314 יום, 13-553). בתקופה זו נרשמו 12 אירועים של הישנות: ב-7 מתוך 40 המטופלים שלא עברו השתלת מח עצם, וב-5 מתוך 13 המטופלים שעברו השתלה. 3 מהאירועים הובילו למוות – 2 בעקבות התקדמות הלימפומה ו-1 משוק ספטי לאחר ההשתלה.

שיעור ההישרדות ללא-התקדמות המחלה (PFS) למשך 12 חודשים היה 80% מהמטופלים שעברו השתלה (95% רווח סמך 70%-90%) וכן 80% מכלל המטופלים (60%-90%).

החוקרים מסכמים, כי משטר טיפול בברנטטוקסימאב ודוטין במינון 1.8 מ"ג/ק"ג (יום 1) יחד עם בנדמוסטין במינון 90 מ"ג/ מטר בריבוע (ימים 1 ו-2), במחזורים של שלושה שבועות, הביא לשיעורי רמיסיה גבוהים ביותר, בהשוואה לטיפולים המקובלים.

כמו כן, טיפול זה התבטא בתופעות לוואי מינמליות, שהשכיחה מביניהן היתה תגובה מקומית לעירוי, אשר ניתנת לטיפול בקלות בעזרת פרה-מדיקציה.

הישרדות ללא-התקדמות המחלה למשך 12 חודשים של 80% הופכת את השילוב הנ"ל לאופציה טיפולית מבטיחה עבור מטופלים עם לימפומה ע"ש הודג'קין לאחר הישנות ראשונה.

מקור
LaCasce, Ann S., et al. "Brentuximab Vedotin Plus Bendamustine: A Highly Active Salvage Treatment Regimen for Patients with Relapsed or Refractory Hodgkin Lymphoma.”Blood 126.23 (2015): 3982-3982.