טמפרטורות גבוהות גורמות להתרחבות כלי הדם ההיקפיים ולירידה בלחץ חדר שמאל בעת סיסטולה (afterload), ועשויות ליצור באותה העת עלייה במפל אפיק המוצא של חדר שמאל (left ventricular outflow tract – LVOT).
עוד בעניין דומה
מחקר זה בחן את ההשפעה של הטמפרטורה החיצונית על תסמינים של קרדיומיופתיה היפרטרופית (hypertrophic cardiomyopathy), כדי לקבוע אם תסמינים אלו קשורים למפל LVOT, איכות חיים וסיכון למוות לבבי פתאומי (sudden cardiac death - SCD).
החוקרים איתרו 173 מטופלים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, שפנו למרכז רפואי שלישוני. מבין מטופלים אלו, 143 (83%) היו עם תסמינים של קרדיומיופתיה היפרטרופית, ו-72 (50%) מהם חוו החמרה בתסמינים עקב שינויים בטמפרטורה החיצונית.
החמרה בתסמינים עקב חום בלבד אירעה בקרב 57 (79%) מטופלים, בעוד 15 (21%) הושפעו מקור בלבד או במידה דומה מחום ומקור. מטופלים שהושפעו משינוי כלשהו בטמפרטורה (חום או קור) נטו להיות נשים (P=0.009), עם איכות חיים ירודה (P=0.04), היסטוריה משפחתית של קרדיומיופתיה היפרטרופית (P=0.007), או שעברו מיומקטומיה (P=0.01).
שיעור גבוה של מטופלים שחוו החמרה בתסמינים עקב חום בלבד היו עם היסטוריה משפחתית של קרדיומיופתיה היפרטרופית (P=0.005) ו-SCDי (P=0.05).
נוכחות של מפל LVOT, הן במנוחה או עקב גירוי, היתה דומה בקרב כל קבוצות המטופלים.
החוקרים מסכמים, כי למרות שלא נצפו הבדלים משמעותיים במפלי LVOT, כמחצית מהמטופלים שדיווחו על תסמיני קרדיומיופתיה היפרטרופית בקו הבסיס דיווחו על החמרה בתסמינים אלו עם שינויים בטמפרטורה החיצונית, כאשר יותר מ-75% מהדיווחים תיארו החמרה עקב חום.
זאת ועוד, מטופלים שהושפעו משינויי טמפרטורה היו לרוב נשים, שעברו התערבות כירורגית והשתלה, והיו עם איכות חיים ירודה.