דעות

להפחית ההשתתפות העצמית של חולים כרוניים בקניית תרופות

עניים רבים וקשישים נזקקים אינם יכולים להרשות לעצמם תרופות ליתר לחץ-דם או סוכרת בשל המחירים הגבוהים גם אחרי הנחות קופות החולים; המשמעות היא בין השאר גם הוצאה גבוהה יותר של מערכת הבריאות

מדד העוני האלטרנטיווי שהתפרסם באחרונה חשף נתונים מדאיגים: 89% מהעניים בישראל ויתרו השנה על קניית תרופות באופן קבוע או לעתים. 62% מהעניים מוותרים על רכישת תרופות לילדיהם. 52% מהקשישים המקבלים סיוע מעמותות אינם מסוגלים לשלם בעבור תרופות ושירותים רפואיים.

ההבדל בין מדד העוני האלטרנטיווי לנתוני הביטוח הלאומי הוא בכך שהביטוח הלאומי מודד על פי הכנסה יחסית של משקי הבית, ולא לפי דיווחים של מצוקה ומחסור. המדד האלטרנטיווי מבוסס על מדגם מייצג באוכלוסייה המבוסס על מתודולוגיה שגיבש צוות חוקרים בינלאומי ואשר הותאמה למצב בישראל.

תופעה נוספת שמוכרת לרופאי משפחה רבים היא "חיסכון בתרופות", דהיינו כדורים יקרים ללחץ דם או לשיפור הטיפול לסוכרתיים שמזריקים אינסולין, שנלקחים פעם ביום במקום פעמיים, ופוגעים ביעילות הטיפול שבנוי על הנחיות רפואיות מוכחות.

סבסוד כמעט מלא של תרופות לנזקקים הוא הפתרון הדרוש למערכת הבריאות. ככל שנקדים, כך ייטב לחולים

כדוגמה, הכדור לסוכרתיים ג'נוביה (JANUVIA), שמחיר חבילה שלו בקופ"ח עומד על כ-140 שקל, וחולים עניים או שלא משתמשים בו בכלל או שנוטלים כדור אחד מדי יומיים. ג'נוביה היא תרופה יחסית חדשה לטיפול בסוכרת, אשר שייכת למשפחת נוגדני DPP 4. התרופה גורמת להגברת פעילות תאי בטא בלבלב ולהעלאת רמת האינסולין בדם.

תרופות אחרות, יקרות יחסית, קיימות במגוון מחלות, והעלות לאחר הנחת קופ"ח עדיין גבוהה, ולכן חולים עניים רבים לא קונים או במקרה הטוב לוקחים אותן באופן חלקי בלבד. זה המצב לגבי תרופת הממוריט (MEMORIT), שמחירה בקופ"ח כ-160 שקל, והיא תרופת מרשם לשיפור הזיכרון במחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים יחסית. במקרים רבים עניים, ובעיקר קשישים, לא נוטלים את התרופה לפי הוראות הרופא הגריאטרי אלא לפי יכולתם הכספית ופוגעים בטיפול.

גם בנוגע לתרופת הפרדקסה (PRADAXAׂ), שעולה כ-300 של לחודש, ישנם נזקקים רבים שחוסכים ואינם נוטלים אותה. הדבר גורם לבעיות לב וסיכון בריאותי.

על הממשלה לבחון הורדת מחירי תרופות כך שההשתתפות העצמית של החולים הכרוניים תהיה רק 5% ממחיר התרופות

המשמעות של אי לקיחת תרופות קבועה על מחלות נפוצות כסוכרת ויתר לחץ דם היא חמורה. הסוכרת וסיבוכיה הם סיכון למוות, לח"ד עלול להוביל לאירועים מוחיים. הדבר גורם לחוסר איזון בגורמי סיכון לטרשת עורקים, התקפי לב ומוות. המשמעות של אי מעקב רפואי לקשישים ונזקקים היא נזקים כלכליים אדירים למדינה, מעבר לכאב המשפחתי והאישי הגדול או לאובדן המצער.

מבחינה מעשית, אי לקיחת תרופות בקביעות או אי שימוש קבוע, גורמים לאשפוזים חוזרים ונשנים בחדרי מיון ובמחלקות פנימיות בבתי החולים הממשלתיים, כולל שימוש במכשור רפואי וצורך בבדיקות מקיפות. מדובר בהוצאה של מיליארדי שקלים, שהייתה יכולה להימנע במערכת הבריאות הסובלת כידוע מלחץ גבוה בכל ימות השנה.

ההשפעה על הרפואה הציבורית בכללה גבוהה יותר בשל מחסור בכוח אדם מקצועי מיומן, כאשר הרופאים והצוות הרפואי חייבים להעניק טיפול שווה לכולם, גם לאלה שאינם מסוגלים כלכלית לרכוש תרופות ולשמר את בריאותם ביציבות שתמנע פניות רבות למיון אם היו זוכים לטיפול תרופתי רגיל וקבוע.

רבים חוזרים לשאלה אם המדינה יכולה לעשות משהו בנושא. משרד הבריאות משתדל לעשות, ובתקציב האחרון ראינו שהשר הרב ליצמן והמנכ"ל השיגו מיליארדי שקלים נוספים למערכת הבריאות. הרב ליצמן ואנשיו מנסים לחסל פיגור של שנים ברפואה הציבורית, וזו משימה קשה במציאות הכלכלית שלנו ובתקציב המהודק ולחוץ.

מעבר לזירוז הטיפול בחדרי המיון ולהכנסת מכשור רפואי יקר נוסף, מערכת הבריאות חייבת רפורמה כלכלית נוסף. אם אנו חפצי חיים, על הממשלה לבחון הורדת מחירי תרופות כך שההשתתפות העצמית של (לפחות) חולים כרוניים תהיה רק 5% ממחיר התרופות.

בקדנציה הראשונה של הרב ליצמן ב-2011 במשרד הבריאות חזונו היה להוריד את ההשתתפות העצמית של חולים כרוניים במחיר התרופות, וביכולתו לממש את החזון. ברור שהטיעון אינו אהוד במשרד האוצר, אבל סבסוד כמעט מלא של תרופות לנזקקים הוא הפתרון הדרוש למערכת הבריאות. ככל שנקדים, כך ייטב לחולים.

נושאים קשורים:  דעות,  מחירי תרופות,  סבסוד,  קופות החולים בישראל,  תרופות,  משרד הבריאות,  שר הבריאות יעקב ליצמן
תגובות

לנזקקים צריך לא רק לסבסד תרופות אלא גם להשגיח על השימוש שלהם במעט המשאבים שיש בידם ושלא יעברו שוד וניצול על ידי בני משפחה, שכנים או סתם "ידידים" . תרופות למחלות קשות צריכות להנתן חינם לכולם. שאר התרופות כגון משחות, תרופות למחלות קלות ערך צריכות להיות כולן מכיסו של המטופל. אתם לא מבינים כמה מכל אלה נזרק לפח ןכמה טונות של תרופות אלו נאספות על ידי יזמים ונשלחות לרוסיה כעסק....

21.12.2015, 19:20

צעד ראשון לפני הפחתת ה"אחוז" יש לחייב את קופות החולים לגבות את 15% מהמחיר הריאלי, מחיר העלות האמיתי אותו שילמו, ולא לפי "תעריף מקסימלי לצרכן" יתברר שיש תרופות לא מעטות שהקופות מרויחות ע"ג החולים, מצב אסור בהיותן מלכ"רים. ואם מדברים על תחרות גם כאן ניתן לפתח תחרות בין הקופות

21.12.2015, 19:24

צודק בהחלט, יוזמה מבורכת.
אוכלוסיית המטופלים הפסיכיאטריים נאלצת לשלם מאות שקלים עבור זריקות לטווח ארוך של תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש.
כאשר אין ברשותם כסף לרכוש אותם והם אינם נוטלים טיפול תרופתי, מצבם מדרדר עד לכדי צורך פעמים רבות באשפוזים בכפייה - אותם ניתן בהחלט למנוע.

אנונימי/ת
21.12.2015, 22:35

קופח מכבי וגם האחרות עושקות את מבוטחיהן. הן מחשבות את ההשתתפות של המבוטח במחיר התרופה המכסימלי כפי שנקבע על ידי משרד הבריאות שעה שהן קונות אותן בהוזלות ניכרות ומסתירות זאת. יש מקרים שההשתתפות כביכול בגובה 50% מכסה את המחיר שהקופה משלמת ליבואן ולעתים משאירה אפילו רווח בידי הקופה. והקופה מוגדרת כגוף נתמך בלשון החוק ואגודה ללא כוונת רווח. מבקר המדינה?משטרה? קבלת דבר במירמה.?תביעה ייצוגית?

אנונימי/ת
22.12.2015, 08:29

עוד תרופות נפוצות ויקרות וכבר נפוצות, הן לדוגמא מדללי הדם היותר חדשים. אבל עקרונית, רצוי לפרסם כתבה זו וחלק מהתגובות, במדיה כלשהיא גם לציבור הכללי, מפאת חשיבות הענין. לאוצר יש להציג חישובים משוערים, שישתכנעו שם עד כמה ההפסד הוא נורא וגם גדול, לעומת החיסכון המדומה.