חדשות

סקר בארה"ב: קרוב למחצית מחולי השפעת במרפאות קיבלו אנטביוטיקה

הסקר הוצג בכנס שנערך לאחרונה בסן-דייגו; לדברי עורכת הסקר, הוא "מלמד עד כמה יש לעשות עדיין בהדרכת רופאים, קלינאים וספקי שירותי בריאות בנושא האנטיביוטיקה"

אנטיביוטיקה (צילום: אילוסטרציה)
אנטיביוטיקה (צילום: אילוסטרציה)

סקר שנערך בארה"ב מעלה, כי רופאים רשמו תרופות אנטיביוטיות לכמעט מחצית מכל חולי השפעת. הסקר הוצג בכנס שקיימו בסן-דייגו החברה האמריקאית למחלות זיהומיות (IDSA), איגוד רופאי האיידס והחברות הרפואיות לאפידמיולוגיה ולמחלות זיהומיות בילדים (PIDS).

במסגרת הצגת תוצאות הסקר נמסר, כי מתוך מדגם של 14,487 חולים עם תסמיני שפעת שהגיעו למרפאות שאין בהן מחלקות אשפוז בשתי עונות רצופות של תחלואת שפעת, ל-42% נרשמו תרופות אנטיביוטיות. 56% מאותם מרשמים היו ל"אנטביוטיקה בספקטרום רחב".

לפי הסקר, אנטיביוטיקות הספקטרום-הצר נרשמו לכ-60% מהילדים החולים, לעומת לכ-20% מהחולים הבוגרים

את הצגת הנתונים ביצעה ד"ר פיונה הייוורס (Fiona Havers), מהמרכז לבקרה ולמניעת מחלות (CDC) באטלנטה. ד"ר הייורס הדגישה: "אם אתה רופא המועסק במרפאה שאין בה מחלקת אשפוז, שיעור גדול של החולים שלך שמגיעים במהלך עונת השפעת ואכן חולים בשפעת, יקבלו אנטיביוטיקה שאין בה כל תועלת".

היא ציינה, כי הממצאים מגלים "עד כמה יש לעשות עדיין בהדרכת רופאים, קלינאים וספקי שירותי בריאות בנושא האנטיביוטיקה". לדבריה, "אם מגיע למרפאה, לדוגמא, חולה עם ברונכיטיס אקוטית אין לרשום לו Azithromycin. יש מעט מאוד אינדיקציות ספציפיות שמחייבות רופא לרשום תרופה אנטיביוטית".

ד"ר כריסטופר קרינץ' מאוניברסיטת וויסקונסין אמר בכנס: "לתרופות אנטיביוטיות פוטנציאל גדול לתופעות לוואי שליליות, כמו לקבוצת המקרולידים למשל, או לתרופות אנטיביוטיות המכילות בטא לקטם (beta lactam antibiotics ) כמו ונקומיצין, שהן תרופות מאוד שכיחות ברישום בידי הרופאים למבוגרים, לעומת רישום לילדים".

נתוני הסקר נאספו ממרפאות הקשורות בבתי ספר לרפואה ושירותי בריאות בואשינגטון, טקסס, מישיגן, פנסילבניה ו-ויסקונסין, בשתי עונות השפעת האחרונות. החולים שהגיעו למרפאות היו עם תסמיני דלקת זיהומית נשימתית אקוטית. כל חולי השפעת היו מגיל 6 חודשים ומעלה. הם עברו בדיקות מעבדה לאבחון שפעת, בעוד הרופאים והקלינאים בארבע מחמש המרפאות שנדגמו "לא היו מודעים לתוצאות הבדיקות".

הדיווח שנאסף לגבי רישום תרופות אנטיביוטיות בנטילה דרך הפה חולק לכמה קטגוריות: תרופות "ספקטרום הצר" של אנטיביוטיקה כמו פניצילין; הדור הראשון של תרופות ממשפחות הסולפונומידים והטטרציקלינים; תרופות הספקטרום הרחב של הפניצילין והדורות 4-2 של קבוצות האנטיביוטיקה צפלוספורינים, מקרולידים, קווינולונים וקלינדמיצין.

בחמש מקבוצות האנטיביוטיקה נרשמו 89% מהמרשמים, ובשתיים – אמוקסילין ו-Azithromycinי – 77%. באחרות - אמוקסיצילין (10%) דוקסציקלין (5%) ו-לוופלוקסצין (3%).

אנטיביוטיקות הספקטרום-הצר נרשמו לכ-60% מהילדים החולים, לעומת לכ-20% מהחולים הבוגרים. אנטיביוטיקות הספקטרום הרחב כמו מקרולידים נרשמו לכמעט 50% מהבוגרים, ורק ל-20% מהילדים חולי השפעת.

כמעט מחצית מהמרשמים נרשמו לחולים שהציגו תסמינים משניים כמו דלקת הגת (סינוסיטיס), דלקת האוזן התיכונה ודלקת גרון (פרינגיטיס).
בדיקות לאיתור סטרפטוקוקים בעונת השפעת שעברה בארבעה מחמישה האתרים שנדגמו בארה"ב העלו ,כי 40% מהחולים עם דלקת גרון קיבלו אנטיביוטיקה. אצל 43% מאלו שקיבלו תרופות אנטיביוטיות והיו מאובחני פרינגיטיס, התברר מאוחר יותר כי הבדיקה היתה שלילית לסטרפטוקוקים".

נושאים קשורים:  חדשות,  אנטיביוטיקה,  דלקת נשימתית,  שפעת,  רישום-יתר,  עמידות לאנטיביוטיקה
תגובות