בופרנורפין (buprenorphine)

התחלת טיפול במיון עם בופרנורפין או נלוקסון במטופלים המכורים לאופיאטים

מחקר שבחן חלופות טיפול שונות מצא, כי התחלת הטיפול במיון העלתה באופן מובהק את ההצטרפות לטיפול בהתמכרות, והורידה הן את תדירות השימוש באופיאטים לא חוקיים והן את השימוש בטיפולים להתמכרות הניתנים בבית החולים

25.05.2015, 21:18
אופיאטים (צילום: אילוסטרציה)

חולים עם התמכרות לאופיאטים (Opioid Dependence, התמכרות לסמים), מגיעים פעמים רבות למיון לקבלת טיפול רפואי. מטרת המחקר הייתה לבדוק את היעילות של 3 גישות להתערבות בחולים אלו: (1) סקירה והפניה לטיפול [קבוצת הפניה], (2) סקירה, התערבות קצרה, וסיוע בהפניה לקבלת טיפול בקהילה [קבוצת התערבות קצרה], ו-(3) סקירה, התערבות קצרה, התחלת טיפול במיון עם בופרנורפין (buprenorphine, שם מסחרי: סובוקסון) או נלוקסון (naloxone, שם מסחרי: טרגין) והפניה לטיפול ראשוני למשך 10 שבועות [קבוצת בופרנורפין].

בוצע מחקר קלני, אקראי שכלל 329 מטופלים המכורים לאופיאטים שטופלו במיון של בית חולים אוניברסיטאי, עירוני, מאפריל 2007 ועד יוני 2013. לאחר סקירה ראשונית המטופלים חולקו באופן אקראי: 104 מטופלים לקבוצת ההפניה, 111 מטופלים לקבוצת ההתערבות הקצרה, ו-114 לקבוצת הבופרנורפין. התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה הצטרפות וקבלת טיפול להתמכרות לאחר 30 יום מקבלה במיון. תוצאות משניות כללו: דיווח עצמי של שימוש באופיאטים לא חוקיים, בדיקת שתן לאופיאטים לא חוקיים, סיכון לחלות בנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV), ושימוש בשירותים לטיפול בהתמכרות.

78% מהמטופלים בקבוצת הבופרנורפין (89 מתוך 114, רווח סמך 95%: 85%-70%) לעומת 37% בקבוצת ההפניה (38 מתוך 102, רווח סמך 95%: 47%-28%) ו-45% מקבוצת ההתערבות הקצרה (50 מתוך 111, רווח סמך 95%: 54%-36%) הצטרפו לטיפול בהתמכרות 30 ימים לאחר קבלת הטיפול האקראי במיון (p<0.001).

המטופלים בקבוצת הבופרנורפין הורידו את השימוש באופיאטים לא חוקיים מ-5.4 ימים בשבוע (רווח סמך 95%: 5.7-5.1) ל-0.9 ימים בשבוע (רווח סמך 95%: 1.3-0.5) לעומת ירידה מ-5.4 (רווח סמך 95%: 5.7-5.1) ל-2.3 (רווח סמך 3.0-1.7) ימים בשבוע בקבוצת ההפניה, ומ-5.6 (רווח סמך 95%: 5.9-5.3) ל-2.4 (רווח סמך 95%: 3.0-1.8) ימים בשבוע בקבוצת ההתערבות הקצרה (p<0.001 עבור ההשפעה של כל הטיפול והבדל הזמן בין הקבוצות, p=0.02 עבור ההשפעה המשולבת).

שיעור בדיקות השתן שהראו תוצאות שליליות לא נמצא שונה באופן מובהק סטטיסטית בין הקבוצות, 53.8% (רווח סמך 95%: 65%-42%) בקבוצת ההפניה, 42.9% (רווח סמך 95%: 55%-31%) בקבוצת ההתערבות הקצרה, ו57.6% (רווח סמך 95%: 68%-47%) בקבוצת הבופרנורפין (p=0.17).

לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לחלות ב-HIV בין הקבוצות (p=0.66י). 11% מהחולים בקבוצת הבופרנורפין (רווח סמך 95%: 19%-6%) השתמשו בשירותים לטיפול בהתמכרות בבית החולים, לעומת 37% בקבוצת ההפניה (רווח סמך 95%: 48%-27%) ו-35% בקבוצת ההתערבות הקצרה (רווח סמך 95%: 37%-25%) [p<0.001].

החוקרים מסכמים כי בקרב חולים עם התמכרות לאופיאטים התחלת טיפול בבופרנורפין במיון, לעומת התערבות קצרה או הפניה, העלתה באופן מובהק את ההצטרפות לטיפול בהתמכרות, והורידה הן את תדירות השימוש באופיאטים לא חוקיים והן את השימוש בטיפולים להתמכרות הניתנים בית החולים. עם זאת התערבות זו לא הורידה באופן מובהק לא את הסיכון לחלות ב-HIV ולא את שיעור דגימות השתן החיוביות לאופיאטים. החוקרים מוסיפים כי יש לשחזר את ממצאי המחקר במחלקות מיון נוספות בטרם אימוצן באופן גורף.

מקור:
D’Onofrio, G., O’Connor, P. G., Pantalon, M. V., & et al. (2015). Emergency department–initiated buprenorphine/naloxone treatment for opioid dependence: A randomized clinical trial. JAMA, 313(16), 1636-1644. doi: 10.1001/jama.2015.3474

נושאים קשורים:  בופרנורפין (buprenorphine),  נלוקסון (naloxone),  מחקרים,  התמכרות לאופיואידים,  טיפול בהתמכרויות
תגובות