חדשות

רק כמחצית מהנשים עם רקמת שד צפופה נדרשות לבדיקות הדמיה נוספות

כך מצא מחקר חדש, על רקע חקיקה בארה"ב לפיה נשים הסובלות מרקמה צפופה העלולה להסתיר גידולים בממוגרפיה שגרתית יישלחו לבדיקות נוספות

רדיולוגית ונתונים מבדיקת ממוגרפיה. תכנית הסריקה הוכחה כמפחיתה את התמותה ומאפשרת לשנות את מהלך המחלה בסרטן השד (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש, שפורסם בשבוע שעבר ב-Annals of Internal Medicine, טוען כי רק כמחצית מהנשים עם רקמת שד צפופה (Dense breast tissue) אכן מצויות בסיכון גבוה יותר לסרטן ונדרשות לעבור בדיקות רפואיות מקיפות יותר. זאת, על רקע ההמלצה כיום, לפיה רוב הנשים בעלות מרקם שד צפוף צריכות לעבור בדיקות הדמיה אחרות בנוסף לממוגרפיה.

המחקר מדגיש, כי במקום להתייחס אך ורק לצפיפות הרקמה, על הרופאים המטפלים והמטופלות לשקול גורמי סיכון אחרים בעת קבלת ההחלטות בדבר הצורך בבדיקות סריקה נוספות.

במרקם שד צפוף מוצאים שיעור גבוה יחסית של בלוטות או רקמת חיבור הנראים בצבע לבן בממוגרפיה. גם גידולים ממאירים נראים לבנים בבדיקה הזאת ולכן הרקמה הצפופה יכולה להסתיר אותם. במרקם שד לא צפוף יש יותר שומן, והוא נראה בבדיקת הממוגרפיה בצבע שחור, מה שהופך את זיהוי הגידולים לקל יותר.

רופאים רבים סבורים שהחקיקה וארגונים שונים שהיו מעורבים בנושא שליחת מטופלות לבדיקות נוספות "הלכו רחוק מדי"

צפיפות ניתנת לזיהוי רק בממוגרפיה ומדורגת ב-4 קטגוריות, החל מ"כמעט שומני לחלוטין" ועד "רקמה צפופה באופן קיצוני".

ממצאי המחקר החדש מבוססים על תיקים רפואיים של 365,426 נשים בגילים 74-40 שעברו סריקת ממוגרפיה בשנים 2011-2002. החוקרים ביקשו לברר אם ניתן לאתר תת-קבוצות בקרב הנשים עם מרקם שד צפוף, ואם אלו מצויות בסיכון גבוה יותר מאחרות לפתח סרטן שד המכונה Interval cancer, כלומר כזה שמוצאים פחות משנה לאחר בדיקת ממוגרפיה רגילה. גידולים ממאירים אלו בדרך כלל נמצאים כאשר מטופלת או הרופא שלה חשים בגוש שלא זוהה בממוגרפיה.

החוקרים מסרו, כי השתמשו בכלי הערכה לגבי צפיפות הרקמה וגם במחשבון מקוון להערכת סיכוני אישה לפתח סרטן שד בתוך 5 השנים הבאות. המחשבון ביקש תשובות לחמש שאלות: גיל האישה, מוצא אתני, צפיפות רקמת השד כפי שנמצאה בדיווח הממוגרפיה, האם נזקקה לביופסיה והאם לאמה, אחיותיה או בנותיה היה סרטן שד.

המחשבון קיטלג כל אישה לגבי הסיכון שלה – נמוך, ממוצע, בינוני , גבוה או גבוה מאוד. סיכון של 1.66% להופעת סרטן בתוך 5 שנים ומעלה נחשב נמוך עד ממוצע. כאשר הסיכון הוערך ב-4% ומעלה – הוא הוגדר כגבוה מאוד.

כאמור, המחקר הצביע על כך שלא כל הנשים עם מרקם שד צפוף באמת מצויות בסיכון הגבוה ביותר הדורש בדיקות נופסות. עד היום, המליצו גורמים שונים וארגוני חולים לנשים עם מרקם שד צפוף לבקש מהרופאים לעבור בדיקות נוספות כמו אולטרה-סאונד ו-MRI, כדי לבדוק אם ישנם גידולים ממאירים שהממוגרפיה החמיצה.

בנוסף, 22 ממדינות ארה"ב אימצו חוקים לפיהם בכל מקרה של מרקם שד צפוף יש לדווח לנשים שעברו ממוגרפיות ולהמליץ לעבור בדיקות נוספות. הצעה לחקיקה פדרלית בנושא הזה הוגשה לקונגרס ולסנאט.

ד"ר קונסטנס להמן, מנהלת יחידת הדמיות שד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, המחברת הראשית של דו"ח המחקר, מסרה כי "בעוד שממוגרפיה היא כיום אמצעי הסריקה הטוב ביותר בידינו, יש נשים שלגביהן ממוגרפיה בלבד איננה מספיקה. אנחנו מקווים שתוצאות המחקר שלנו יסייעו לנשים לקבל את המידע הטוב יותר בהקשר לצורך של בדיקת סריקה נוספת ואם יש בכלל מקום לשקול הפנייה לבדיקות אולטרה-סאונד ו-MRI נוספות".

את המחקר ביצע צוות גדול של מומחים בתחום סרטן השד והאפידמיולוגיה, משום שרופאים רבים סבורים שהחקיקה וארגונים שונים שהיו מעורבים בנושא הזה "הלכו רחוק מדי". כמה מומחים הזהירו, שהחוקים החדשים יובילו לבדיקות מיותרות ויקרות יטילו מעמסה על מערכת הבריאות.

למאמר המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  סרטן שד,  ממוגרפיה,  ארה"ב,  בדיקות סקר,  צפיפות שד
תגובות