מעכבי TNF

מעכבי TNF לעומת שילוב של טיפול אינטנסיבי עם תרופות אנטיראומטיות בדלקת מפרקים שגרונית מבוססת

מחקר מצא, כי תוצאות הטיפול בשילוב תרופות סינטטיות לא היו נחותות מטיפול במעכבי TNF וכי העלות הייתה נמוכה בהרבה

20.04.2015, 11:31
דלקת מפרקים שיגרונית

מטרת המחקר הייתה להעריך האם שילוב של תרופות סינטטיות אנטיראומטיות להורדת המחלה (disease modifying anti rheumatic drugs - DMARD) יכולות להשיג רווח קליני דומה במחיר נמוך יותר ממעכבי גורמי התמותה של גידולים (tumor necrosis factor - TNF) היקרים, בחולים עם דלקת פרקים שגרונית פעילה, שעמידה בפני מטוטרקסט (methotrexate, שם מסחרי: יומירה) ותרופות סינטטיות אחרות.

מחקר אקראי, מעשי, רב-מרכזי ב-24 מרכזים ראומטולוגיים באנגליה, עם תווית גלויה שבדק היעדר-נחיתות ובוצע במשך 12 חודשים. המשתתפים בעלי דלקת מפרקים שגרונית שהתאימו לטיפול עם מעכבי TNF על פי ההנחיות הנוכחיות בבריטניה חולקו באופן אקראי לטיפול באסטרטגיה של מעכבי TNF או טיפול באסטרטגיה של שילוב תרופות המורידות את המחלה. אסטרטגיית ההתערבות הביולוגית כללה התחלת טיפול עם מעכבי TNF, ולחולים שלא הגיבו לאחר שישה חודשים מתן של תרופה ביולוגית שנייה. האסטרטגיה השנייה כללה התחלת טיפול עם שילוב תרופות להורדת המחלה, ובמקרה שלא הייתה תגובה לאחר שישה חודשים התחלה של טיפול במעכבי TNF.

החוקרים מדדו בעזרת שאלון הערכת בריאות שניתן לחולים (טווח של 3.00-0.00) את הירידה במוגבלות לאחר שנה שנמדדה, והוגדרו שוליים של היעדר-נחיתות של 0.22 עבור שילוב תרופות לעומת טיפול ביולוגי. תוצאות משניות שנבדקו כללו איכות חיים, נזק למפרק, פעילות המחלה, תופעות לוואי ועלויות. נעשה שימוש בשיטות להשלמת נתונים חסרים מרובים (multiple imputation) באנליזת הכוונה לטפל (intention to treat) כאשר היה מידע חסר.

432 חולים עברו סקירה: 107 נבחרו באופן אקראי לקבלת אסטרטגיית טיפול ביולוגית מתוכם 101 התחילו בטיפול, ו-107 חולים נבחרו באופן אקראי לקבלת טיפול תרופתי משולב מתוכם 104 החלו את הטיפול. ההערכות הראשונית היו זהות בין הקבוצות. 16 חולים לא המשיכו לשלב המעקב החוזר (7 מאסטרטגיית הטיפול הביולוגי, 9 מאסטרטגיית הטיפול המשולב). 42 חולים (19 ו-23, בהתאמה) לא המשיכו עם ההתערבות אך כן בוצע מעקב אחריהם.

התוצאה הראשונית הראתה ירידה בממוצעי הניקוד בשאלון הערכת הבריאות: (0.30-) בטיפול במעכבי TNF ו-(0.45-) באסטרטגיית הטיפול האלטרנטיבית של שילוב תרופות. ההבדל שנמצא בין הקבוצות באנליזה על ידי רגרסיה ליניארית מותאמת היה חיובי יותר עבור הקבוצה שקיבלה טיפול משולב. הבדלי הממוצעים היה 0.14- (רווח סמך 95%: (0.29-)-0.01) והיה נמוך מגבול היעדר-הנחיתות שנקבע בתחילת המחקר: 0.22. השיפור באיכות החיים והתקדמות השחיקה לאחר 12 חודשים היה זהה בשתי האסטרטגיות.

הירידה הראשונית בפעילות המחלה הייתה גדולה יותר בשימוש באסטרטגיה הביולוגית, אבל ההבדלים בין אסטרטגיות הטיפול לא נשמרו לאחר שישה חודשים. הפוגה נצפתה ב-72 חולים (44 חולים שקיבלו טיפול ביולוגי ו-36 שקיבלו את הטיפול החלופי); ב-28 חולים הופיעו תופעות לוואי חמורות (18 ו-10 בהתאמה); 6 חולים ו-10 חולים, בהתאמה, הפסיקו את הטיפול בשל רעילותו.

אסטרטגיית הטיפול המשולב הורידה את הוצאות הבריאות וההוצאות הסוציאליות ב-5585$ (22,636₪) לכל מטופל בחצי השנה הראשונה וב- 2844$ (11,525₪) בחצי השנה השנייה (חודשים 12-6).

החוקרים מסכמים כי בחולים עם דלקת פרקים שגרונית פעילה שתואמת את הקריטריונים הבריטיים לטיפול ביולוגי אסטרטגיית הטיפול האלטרנטיבית המשלבת טיפול אינטנסיבי עם תרופות סינטטיות אנטיראומטיות להורדת המחלה הינו בעל תוצאות שאינן נחותות מהטיפול על ידי מעכבי TNF. עלות הטיפול האלטרנטיבי הייתה נמוכה באופן משמעותי.

מקור:
Scott, D. L., Ibrahim, F., Farewell, V., O’Keeffe, A. G., Walker, D., Kelly, C., . . . Kingsley, G. H. (2015). Tumour necrosis factor inhibitors versus combination intensive therapy with conventional disease modifying anti-rheumatic drugs in established rheumatoid arthritis: TACIT non-inferiority randomised controlled trial, BMJ, 350:h1046. doi: http://dx.doi.org/10.1136/bmj.h1046

נושאים קשורים:  מעכבי TNF,  תרופות סינטטיות אנטיראומטיות להורדת המחלה (DMARD),  עלות טיפול,  יומירה,  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית
תגובות