דעות

כיצד תנאי הסביבה בשנה הראשונה של ילדים קובעים את גובהם העתידי

סדרת מחקרים שערכנו מעלה, כי לסביבה דווקא יש השפעה מכרעת על המעבר; לפי תפישת העיצוביות ההתפתחותית, הסביבה התוך-רחמית והסביבה בשנה הראשונה לחיים תורמות למעלה ממחצית השונות בגדילת הילד וגובהו בהגיעו לבגרות

הורים פונים אלינו במרפאות להפרעות גדילה ואנדוקרינולוגיה כשנראה להם שילדם נמוך מדי, או שאולי גדל מעבר לרצוי. ויש הורים המודאגים מכך שבנם או בתם דומים להם, ולכן יהיו נמוכים לטעמם או גבוהים לטעמם.

השאלה באיזו מידה משפיעה הגנטיקה על הגדילה של ילדים ועל גובהם בהגיעם לבגרות, ומה חלקה של הסביבה בקביעת תכונות אלה, מטרידה הורים לא מעטים.

במשך השנים, התשובה לשאלה מה משפיע יותר על הבדלי גובה בין אנשים ובין עמים – הגנטיקה או הסביבה – השתנתה מפעם לפעם. בשנים האחרונות, בעקבות מהפכת הגנטיקה, נהוג לייחס לגנים משקל רב בקביעת תכונותינו כולן – ובהן גם הגדילה והגובה.

תיאוריה המכונה "עיצוביות (פלסטיות) התפתחותית" הולכת וקונה לה תומכים בשנים האחרונות. המונח "התפתחות" בשמה של התיאוריה מתייחס לגדילת העובר והילד הצעיר. העניין בפלסטיות התפתחותית עלה לאחר שחוקרים הראו, כי קיים קשר ברור בין המצב התזונתי של האם בזמן ההיריון לבין הסיכון שצאצאיה יחלו בעתיד במחלות הקשורות לחילוף חומרים, יסבלו מהשמנה ויתר לחץ דם.

ילדים שברחם אמם ובשנת חייהם הראשונה חוו סביבה המאופיינת ברעב, למשל במלאווי, יהיו נמוכים. כך יקל עליהם לשרוד בתנאי הרעב הצפויים להם בהמשך חייהם

הדוגמה הבולטת ביותר לעיצוביות התפתחותית היא השוני הבין-דורי בגובה האוכלוסייה בארצות מפותחות. אנשים שנולדו באירופה בעשור האחרון של המאה ה-20 גבוהים בכ-13 ס"מ מתושבי אירופה לפני כ-160 שנה. בתקופה זאת, השקולה לכשישה דורות, לא חל שינוי משמעותי בהרכב הגנים. לכך דרוש פרק זמן ארוך בהרבה.

מכאן, ששינוי סביבתי שחל ב-160 השנים האחרונות, שהביא לשיפור בתנאי החיים, הוא שהעצים את הגדילה של ילדים בימינו, ושגם גנום נתון איפשר להיות ב-13 ס"מ גבוהים או נמוכים יותר.

תיאוריית העיצוביות ההתפתחותית מצביעה על התפקיד החשוב שממלאת הסביבה בהתפתחות העובר והילד ומראה, כי לסביבה יש השפעה רבה על השונות בגדילה. תנאים סביבתיים כמו תזונה, מזג אוויר ומצב נפשי ומשפחתי משפיעים על מהלך ההתפתחות של התינוק והילד ועל גובהו בהגיעו לבגרות.

מסלול הגדילה של אדם וגובהו בהגיעו לבגרות נקבעים במידה רבה בינקות, לפני גיל שנה. הרקע הגנטי מסביר כמחצית מהבדלי הגובה בין אדם לאדם, והמחצית השנייה של השונות בגובה מושפעת מתנאי החיים של האם בתקופת ההיריון ומהתנאים שבהם גדל התינוק בשנת חייו הראשונה.

במחקר שנעשה באמריקה נמצא, שמהגרים שהגיעו לארצות הברית מגואטמלה היו גבוהים יותר מאלו שנשארו בארצם. ההבדל הופיע כבר בדור הראשון של ילידי ארה"ב וכולו נקבע כבר בשלוש השנים הראשונות לחייהם של הילדים.

ההבדל בין אנשים גבוהים לאנשים נמוכים הוא כ-27 ס"מ בקרב גברים וכ-24 ס"מ בקרב נשים. גובהם של 94% מהגברים בעולם, שתזונתם טובה, נע בין 1.63 ל-1.90 מטר והטווח בנשים הוא בין 1.51 ל-1.75 מטר. במחקרים שנערכו בעבר נמצא, שהסיבה לכמעט מחצית מהשונות בגובה היא גנטית. כלומר, גובה ההורים יכול ללמד על גובהם הממוצע של ילדיהם. לפי נוסחה פשוטה, גובהן הממוצע של הבנות במשפחה הוא ממוצע גובה ההורים פחות 6.5 ס"מ וגובהם של בנים הוא ממוצע גובה ההורים ועוד 6.5 ס"מ.

בשנים האחרונות ערכה קבוצת המחקר שלי בישראל ובשוודיה כמה מחקרים שבהם מצאנו, שכמחצית מהשונות בגובה – 13-10 ס"מ – נקבעת בשלב המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד בגיל שנה בערך (ראו תרשים).

תרשים: המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד: הילד בקו הרציף עבר משלב גדילת-תינוק לגדילת-ילד בגיל 9 חדשים, ואילו הילד שבקו המקווקו – בגיל 20 חודשים. ההבדל בגובהם בגיל 3 הוא 10 ס"מ.

תרשים: המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד: הילד בקו הרציף עבר משלב גדילת-תינוק לגדילת-ילד בגיל 9 חדשים, ואילו הילד שבקו המקווקו – בגיל 20 חודשים. ההבדל בגובהם בגיל 3 הוא 10 ס"מ.

גדילת התינוק תלויה בעיקר באספקה סדירה של אנרגיה, ואילו גדילת הילד מושפעת בעיקר מהורמונים מווסתי גדילה ובהם הורמון הגדילה. כאמור, 13 ס"מ הם גם ההבדל בין גובהם של מבוגרים צעירים בימינו לבני גילם לפני 160 שנה.

השפעת הסביבה על הגדילה ניכרת אם בוחנים באיזה גיל מתרחש המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד במקומות שונים בעולם. בשוודיה מתרחש המעבר בגיל תשעה חודשים, בממוצע, וגובהם הממוצע של הגברים והנשים הוא 177.9 ו-164.6 ס"מ, בהתאמה; בישראל המעבר הוא בגיל 10.5 חודשים והגובה הוא 177 ו-166 ס"מ, בהתאמה; בשנגחאי המעבר מתרחש בגיל 11 חודשים והגובה הוא 174.7/161.3 ס"מ; בלאהור שבפקיסטאן המעבר הוא בגיל 13 חודשים והגובה 168.3/158.5; ובמלאווי שבאפריקה המעבר מתרחש בגיל 30 חודשים והגובה הוא 166/155 ס"מ.

מרשימה זאת ברור, כי ככל שהילד גדל בתנאי חיים קשים יותר, המעבר מתרחש בגיל מאוחר יותר והילד יהיה נמוך יותר בבגרותו. במחקרנו בשוודיה מצאנו שבין הילדים המגיעים למרפאות להפרעות גדילה, ושאינם סובלים מהפרעה הורמונלית או ממחלה כרונית כלשהי, 48% עברו בגיל מאוחר יחסית מגדילת התינוק לגדילת הילד.

תורת האבולוציה מסבירה, שהעיצוביות ההתפתחותית מתאימה את תכונותינו, כדי שיסייעו לנו בתנאים שבהם נחיה בעתיד. את התנאים העתידיים האלה חוזה הילד על סמך התנאים בהווה. אנו מכנים את התופעה הזאת "תגובה מסתגלת חזויה": במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה הילד "חש" את הסביבה, "חוזה" את הצפוי לו ומגיב ב"תכנון" גובהו.

ילדים שברחם אמם ובשנת חייהם הראשונה חוו סביבה המאופיינת ברעב, למשל במלאווי, יהיו נמוכים. כך יקל עליהם לשרוד בתנאי הרעב הצפויים להם בהמשך חייהם, שהרי קטני הקומה זקוקים לפחות אנרגיה. כדי שיישארו נמוכים, גופם דוחה את שלב המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד. מאידך, ילדים הגדלים בסביבה תומכת ושבעה מקדימים את המעבר וגובהם רב, יחסית, שכן החיזוי הוא שלאורך כל חייהם תנאי המחיה שלהם יישארו טובים.

כיצד "חש" התינוק את סביבתו? במחקר שתוצאותיו מעובדות ממש בימים אלה מצאנו, שמועד המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד נקבע בהתאם לכמות השומן בגוף התינוק. מוחו של הילד מקבל אות מרקמת השומן באמצעות הורמונים המיוצרים על ידה.

כיצד "חש" התינוק את סביבתו? מוחו של הילד מקבל אות מרקמת השומן באמצעות הורמונים המיוצרים על ידה

מחקרים רבים מהשנים האחרונות הראו, שהעיצוביות ההתפתחותית עוברת מדור לדור ושהמנגנון הקובע אותה אינו קשור למבנה ה-DNA אלא למידת הביטוי של הגנים – תופעה הנקראת אפיגנטיקה. המידע הזה עובר מדור לדור, ולכן גם תנאי החיים בהריון ובשנת חייהם הראשונה של ההורים, ואולי אף של הסבים, משפיעים על גדילת הילד ועל גובהו כשיהיה מבוגר.

במחקר תאומים שפרסמנו לאחרונה [J Pediatr. 2015 Mar;166:731-5] נבדקו הנתונים של 268 זוגות תאומים (56 זוגות של תאומים זהים, 106 זוגות של תאומים לא זהים ו-106 זוגות אחים שאינם תאומים).

הנחת המחקר הייתה, שהמטען הגנטי הוא הגורם העיקרי למעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד ושמעבר זה משפיע על הגובה בבגרות. ההנחה נשללה: התברר לנו שלגנטיקה אין כל השפעה על הגיל שבו מתרחש המעבר מגדילת התינוק לגדילת הילד.

להפתעתנו, מצאנו שלסביבה דווקא יש השפעה מכרעת על המעבר. הדמיון בין גדילת התאומים הזהים (בעלי גנים זהים) היה זהה לדמיון בין תאומים שאינם זהים (רק חצי מהגנים זהים), ומכאן שהמעבר אינו מושפע כלל מהגנטיקה.

מאידך, נמצא הבדל גדול בין המעבר בתאומים שאינם זהים לבין אחים שאינם תאומים. אלה וגם אלה אחים, עם חצי זהות בגנים. ההבדל נעוץ בכך שהתאומים עברו יחד הריון. הם ניזונו מאותו מזון שאכלה אמם, הושפעו באותה מידה ממצב בריאותה ומהתנאים ברחם ובשליה. הם גם נולדו באותה לידה והוריהם היו באותו גיל ובאותו מצב בריאות בשנה הראשונה לחייהם.

התאומים חוו אותו מצב חברתי בבית, היו חשופים לאותו מזג אוויר והמצב הכלכלי והנפשי של הוריהם היה זהה. אחים שאינם תאומים שונים זה מזה מכל הבחינות האלה.

ומה הן ההשלכות המעשיות מסדרת מחקרים זאת? לפי תפישת העיצוביות ההתפתחותית, הסביבה התוך-רחמית והסביבה בשנה הראשונה לחיים תורמות למעלה ממחצית השונות בגדילת הילד וגובהו בהגיעו לבגרות. מכיוון שלאחר שבחרנו בן או בת זוג איננו יכולים להשפיע על הגנים, חשוב שהאם העתידית תשמור על בריאותה בהריון ותצרוך אוכל מזין. חשוב לשמור על בריאותו, תזונתו ורווחתו הנפשית של התינוק בשנת חייו הראשונה, כדי לתת לו למצות את יכולת הגדילה שלו. מבחינה זאת, המחצית השנייה של השנה הראשונה לחיים היא תקופה רגישה במיוחד. זה לא הזמן לשלוח את הילדים לראשונה למעון יום, שם יידבקו במחלות ויגיבו בהסתגלות חזויה לחולי זמני.

המחצית השנייה של השנה הראשונה לחיים היא תקופה רגישה במיוחד. זה לא הזמן לשלוח את הילדים לראשונה למעון יום, שם יידבקו במחלות ויגיבו בהסתגלות חזויה לחולי זמני

בסדרת המחקרים היו שותפי פרופ' שרסטין אלברטסון-וויקלנד מגוטבורג שבשבדיה, ד"ר אלינה גרמן מקופת חולים כללית ומבית החולים בני ציון, פרופסור צבי ליבשיץ, ד"ר אידה מלקין וד"ר אינגה פטר מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר יונתן דובנוב וד"ר חנה אקונס מלשכת הבריאות בחיפה וד"ר מיכאל שמויש ממרכז לוקי בטכניון.

נושאים קשורים:  דעות,  גדילה,  צמיחה,  הריון,  תזונה,  גובה
תגובות
אנונימי/ת
13.04.2015, 16:51

נתונים מעניינים ומרשימים לכול הדעות. הוכחה נוספת לכך שתזונה נכונה בתחילת הדרך תאפשר לגנטיקה לבוא לידי ביטוי מלא.
עדיין לגבי לשלוח את הילדים למעון בחצי השני של השנה הראשונה: הכותב משאר שזה לא מומלץ לאור כול הנתונים שהציג אך נקודה זו דורשת הוכחה: מה מצבם של ילדי מעון מול ילדים שנשארו בבית. מי יותר גבוה?
עוד נגלה שלפעמים במעון יותר טוב מאשר בבית !

15.04.2015, 23:21

המאמר עוסק בנושא הצמיחה לגובה ללא התייחסות כלל לנושא העליה במשקל. האם אין קשר? חלק גדול מהילדים שצמחו לגובה הם בודאי גם שמנים.... השאלה היא כמה מהילדים ממצים את פוטנציאל הגדילה שלהם ללא המחיר של השמנת יתר.
חשוב היה במחקר זה להציג את מלוא הנתונים כלומר את היחס בין משקל וגובה האם לפני ובמהלך ההיריון, משקל גובה והקף ראש התינוק בלידה ובגילאים 6, 12, 24 ו- 36 חודשים ואז ניתן היה להתייחס להשפעת הגנטיקה ותנאי הסביבה. כמובן יש צורך לקחת בחשבון גם את גובה ומשקל האב.
באופן מפתיע אין כל התייחסות לייחס בין מדדי הגובה למשקל והיקף הראש????