היפרכולסטרולמיה משפחתית מאופיינית על ידי קליטה נמוכה של כולסטרול ברקמות פריפריאליות, כולל הכבד והלבלב. סטטינים (statins) לעומת זאת מגבירים את קליטת הכולסטרול בתא, ונמצאו קשורים בסיכון גבוהה לסוכרת סוג 2.

החוקרים הניחו, כי העברת כולסטרול דרך הממברנה התאית קשורה להתפתחות של סוכרת מסוג 2. מטרתם היתה להעריך את הקשר בין שכיחות סוכרת סוג 2 להיפרכולסטרולמיה משפחתית.

החוקרים ביצעו מחקר רוחבי בכל האנשים שעברו בדיקה גנטית להיפרכולסטרולמיה בתכנית הסקירה הלאומית בהולנד, בין השנים 1994 ל-2014. מוטציות של היפרכולסטורלמיה משפחתית מזיקה ושאינה מזיקה נבחנו על בסיס הספרות המדעית או בדיקת תפקוד במעבדה. מוטציות בקולטני ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה (LDL) נחשבו כיותר חמורות מאשר מוטציות בגן של אפוליפופרוטאין Bי (APOB), ומוטציות הגורמות לשלילת הקולטן ל-LDL נחשבו חמורות יותר ממוטציות שגרמו רק לליקוי ברצפטור.

החוקרים בדקו את השכיחות של סוכרת סוג 2 בקבוצות חולים אלו.

השכיחות של סוכרת סוג 2 הייתה 1.75% בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית (n=440/25,137) לעומת 2.93% בקרובי משפחה שלא היו מושפעים  (n=1119/38,183)י(p<0.001 ; יחס הסיכויים [odds ratioי] – 0.62; רווח סמך 95%, 0.69-0.55).

השכיחות המתוקננת של סוכרת סוג 2 בהיפרכולסטרולמיה משפחתית, שנקבעה על ידי שימוש במודלים של רגרסיה מרובה, הייתה 1.44% (שוני – 1.49% [רווח סמך 95%, 1.71%-1.24%]; יחס סיכויים – 0.49 [רווח סמך 95%, 0.58-0.41], p<0.001).

השכיחות המתוקננת של סוכרת סוג 2 לפי מוטציה בגן ל-APOB לעומת בקולטן ל-LDL הייתה 1.91% לעומת 1.33% (יחס סיכויים – 0.65 [רווח סמך 95%, 0.87-0.48] לעומת יחס סיכויים – 0.45 [רווח סמך 95%, 0.54-0.38]), והשכיחות המתוקננת לפי נשאי מוטציה הגורמת לליקוי בקולטן לעומת שלילת הקולטן הייתה 1.44% לעומת 1.12% (יחס סיכויים – 0.49 [רווח סמך 95%, 0.60-0.40] לעומת יחס סיכויים – 0.38 [רווח סמך 95%, 0.49-0.29]), בהתאמה (p<0.001 עבור המגמה בשתי ההשוואות).

החוקרים מסכמים, כי במחקר הרוחבי שבוצע בהולנד השכיחות של סוכרת מסוג 2 בקרב חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הייתה נמוכה באופן משמעותי לעומת קרובי משפחה שאינם מושפעים מהמוטציה, כאשר נמצאה שונות גם בין סוגי המוטציות השונות.

אם התוצאות הללו יאוששו במחקר אורכי, תעלה האפשרות של קשר סיבתי בין העברת כולסטרול דרך הממברנה באמצעות הקולטן ל-LDL, לבין סוכרת סוג 2.
מקור:
Besseling, J., Kastelein, J. P., Defesche, J. C., Hutten, B. A., & Hovingh, G. (2015). ASsociation between familial  ypercholesterolemia and prevalence of type 2 diabetes mellitus. JAMA, 313(10), 1029-1036. doi: 10.1001/jama.2015.1206