חדשות

הכנסות מערכת הרפואה הפרטית בישראל הוכפלו בתוך חמש שנים

כך מעלה דו"ח חדש של בנק ישראל; סך ההכנסות של בתי החולים הפרטיים והמרפאות הפרטיות ב-2012 הסתכם ב-2.5 מיליארד שקל

בית החולים "אסותא" (צילום: ויקיפדיה)
בית החולים "אסותא" (צילום: ויקיפדיה)

סקירה שפירסם אתמול (יום ג') בנק ישראל בנוגע למערכת הבריאות בארץ מעלה, כי הכנסותיה של מערכת הרפואה הפרטית בישראל הוכפלו בתוך חמש שנים (2012-2007) והסתכמו ב-2.5 מיליארד שקל. במערכת הפרטית נכללים בתי החולים הפרטיים ומרפאות פרטיות. הרווח שרשמו לפני מס הסתכם ב-123 מיליון שקל.

עוד עולה מהסקירה, כי משקי הבית מימנו 38% מההוצאה הלאומית לבריאות - בכלל זה מס בריאות, הוצאה ישירה של הצרכנים על רכישת תרופות, השתתפות עצמית ברכישת שירותי בריאות ופרמיות לביטוחים המסחריים והמשלימים. שאר ההוצאה מומנה בעיקר על ידי הממשלה וגופים ציבוריים.

ההכנסות מ"תיירי מרפא" - חולים שמגיעים לישראל כדי לקבל טיפול רפואי בתשלום - הגיעו לפי ההערכות ב-2012 ל-500 מיליון שקל

הדו"ח קובע, כי המימון הפרטי (כולל תרומות מחו"ל והכנסות מתיירות מרפא) בסך ההוצאה הלאומית על בריאות הוא גבוה בהשוואה לעולם, ועלה מ-31.7% ב-1995 ל-39.7% ב-2013.

עוד עולה מתוך הדו"ח, כי סך כל ההוצאה הפרטית של משקי הבית על פרמיות לביטוחי הבריאות בחברות הביטוח ובביטוחים המשלימים של קופות החולים הסתכמה ב-2012 בכ-7 מיליארד שקל. זאת, מתוך סך כל ההוצאה הלאומית לבריאות, שעמדה על 73.9 מיליארד שקל (שוות ערך ל-7.5% מהתוצר הלאומי).

קופות החולים קיבלו מימון בהיקף של 51% מההוצאה הלאומית לבריאות והוציאו 50.6% מסך ההוצאה. ארבע קופות החולים (ללא בתי החולים של הכללית) סיימו את שנת 2012 בעודף של 445 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מהפעילות של הכללית שרשמה עודף של 866 מיליון שקל, בין השאר משום שהיא יכולה לחלק את הגרעון שלה בין הפעילות כקופה ובין הפעילות כבעלים של מספר בתי חולים. שלוש הקופות האחרות - מכבי, לאומית ומאוחדת - סיימו את 2012 בגירעון של 421 מיליון שקל.

ההכנסות מ"תיירי מרפא" - חולים שמגיעים לישראל כדי לקבל טיפול רפואי בתשלום - הגיעו לפי ההערכות ב-2012 לכ-0.5 מיליארד שקל, או 0.7% מסך המימון של מערכת הבריאות.

עוד נאמר בסקירת בנק ישראל, כי הממשלה מימנה ב-2012 60.8% מההוצאה הלאומית לבריאות. החלק הארי מהסכום הזה (44%) הופנה למימון סל שירותי הבריאות שמספקות קופות החולים בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

המוסד לביטוח לאומי גובה מעט יותר ממחצית מעלותו של הסל, באמצעות "מס בריאות" והשאר ממומן מהכנסות הממשלה ממסים אחרים. קופות החולים מקבלות עוד משאבים מהממשלה (1.2%), במסגרת הסכמי ייצוב ומבחני תמיכה. נוסף לחלקו במימון הסל, המוסד לביטוח לאומי משלם לבתי החולים מענק אשפוז על לידות (3.2% מההוצאה הלאומית), וכן הוא משלם לקופות החולים עבור טיפול בנפגעי תאונות עבודה (0.6%).

עוד עוסקת הסקירה בתפקידן של קופות החולים כמבטחות פרטיות במסגרת שירותי הבריאות הנוספים שהן מספקות – ביטוחי השב"ן. הציבור משלם לביטוחים אלו סכום השווה ל-4.9% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות, וההוצאות הרפואיות של ביטוחים אלו מסתכמות ב-83% מההכנסות – שיעור ניצול גבוה בהרבה מאשר בחברות הביטוח הפרטיות.

קופות החולים - שירותי רפואה בקהילה, רפואה ראשונית ושניונית - אחראיות לאספקת שירותים שעלותם מגיעה ל-21.5% מכלל ההוצאה לבריאות.

לקריאה נוספת לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  שר''פ,  ביטוחי בריאות,  תיירות מרפא
תגובות
אנונימי/ת
26.03.2015, 20:12

ממממ.....כולי הגיע הזמן לשלוח כמה מנהלים של מארכת הציבורית לבתי החולים הפרטיים ללמוד קצת....

26.03.2015, 21:23

המערכת הציבורית.
הסיבה אינה בהכרח ניהול טוב יותר. יש הרבה גורמים משפיעים. המערכת הפרטית פועלת על בסיס רווח ואין בה הוצאות על שירותים לא ריווחיים. אינה משקיעה בתשתיות לא ריווחיות ואינה מספקת שירותים לקופות במחירי הפסד. המחירים ריווחיים בלבד שעות הפעילות ארוכות גם בערב וגם בלילה, הרופאים אטרקטיביים,
במערכת הציבורית הכל שונה: טובת הציבור במקום הראשון, בפרטית הכסף במקום הראשון. הידע של הרופאים ניתן לרפואה הפרטית בחינם על ידי המערכת הציבורית המקיימת מחקר הוראה והשתלמויות בחו"ל והכשרת המומחים.