צוות מחקר מהמכון למדעי השן ובית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית איתר כיוון אפשרי להתמודדות עם בעיית החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה - בביוב של ירושלים.
עוד בעניין דומה
המיקרוביולוג ד"ר רונן חזן, שהוביל את המחקר בשיתוף עם ד"ר נורית בייט מסר, כי העבודה התמקדה בחיידק הפתוגני E.Faecalis (או בשמו המלא אנטרוקוקוס פקאליס - Enterocococus faecalis), הגורם בין היתר לדלקת של פנים הלב, אלח דם, זיהומים במערכת השתן, דלקת קרום המוח והוא גם אחראי למרבית הכישלונות בטיפולי שורש כתוצאה מזיהומים.
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של הבקטריופאג' ושברי חיידקים שהומתו על ידו (מקור: האוניברסיטה העברית)
החיידק א. פקאליס עמיד במיוחד כאשר הוא גדל בביו-פילם: שכבות חיידקים הנצמדות למשטחים שכמעט אינן ניתנות לטיפול. במקרים של זיהום בחיידק הזה הטיפול האנטיביוטי הקיים נגדו איננו מספק ונדרשים אמצעים נוספים. סיבוכיו הנפוצים של אנטרקוקוס פקאליס גורמים לשלשולים ומחלות מעי אחרות.
הסכנה הגדולה היא חדירתו של החיידק לדם. בארה"ב, כ-20 אלף איש שנדבקו בחיידק לא הגיבו לאנטיביוטיקה. 6.5% מהמקרים בארה"ב, שבהם התברר שהחיידק פיתח עמידות לאנטיביוטיקה, הסתיימו במוות. הפתרון נגד החיידק נמצא לכן בבקטריופאג'ים – הווירוסים שמשמידים חיידקים.
בשני המקרים שנבדקו, סיפר ד"ר רונן חזן, "הפאג' החדש (EFDG1) חיסל כמעט לחלוטין ופגע קשות בתרביות החיידק
ד"ר חזן אמר ל"דוקטורס אונלי", כי "עד לעשורים האחרונים, התרופות האנטיביוטיות נחשבו ממש לתרופות פלא מול מחלות הנגרמות על-ידי חיידקים. אולם באופן אירוני, ההצלחה הרבה של האנטיביוטיקות הביאה לשימוש יתר בהן, מה שגרם להופעתם של זני חיידקים עמידים למגוון רחב, של האנטיביוטיקות הקיימות".
אחת האלטרנטיבות המבטיחות ביותר לאנטיביוטיקות היא הטיפול בעזרת פאג'ים, כפי שהם מכונים, רעיון ישן ששב ועלה עתה מחדש.
"פאג'ים הם וירוסים המדביקים ומחסלים חיידקים. הפאג'ים בעלי תפקיד מרכזי בטבע ויש להם חלק בשמירה על מאזן החיידקים באמצעות יחסי 'טורף-נטרף' שאותם הם מנהלים עם החיידקים. מיליוני שנות אבולוציה במה שניתן לכנות 'מרוץ החימוש' המתמשך בין החיידקים לפאג'ים הביאו לכך שהפאג'ים מהווים את "מחסלי החיידקים" היעילים ביותר המוכרים למדע", אמר ד"ר חזן.
במחקר הנוכחי, עליו דיווחו חוקרי האוניברסיטה העברית לכתב העת Applied and Environmental Microbiology, בודד פאג' חדש מתוך מערכת הביוב בירושלים. התברר כי הוא מדביק ומחסל את החיידק E.Faecalis שעמיד לאנטיביוטיקה רבת העוצמה ונקומיצין .
החוקרים בחנו את יעילות ההדבקה שלו כנגד תרביות של החיידק שגודלו בנוזל וכאלה שגודלו כביופילם על גבי משטחים. הם מצאו לנכון למקד את עבודתם בתרביות הביופילם של החיידק העמיד מאחר שבתצורה הזאת כמעט שהוא איננו ניתן לטיפול באמצעים הקונבנציונליים.
צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של הבקטריופאג' ושברי חיידקים שהומתו על ידו (מקור: האוניברסיטה העברית)
"בשני המקרים", מסר ד"ר חזן, "הפאג' החדש (EFDG1) חיסל כמעט לחלוטין ופגע קשות בתרביות החיידק. על מנת לבדוק את הפוטנציאל של הפאג' בריפוי, השתמשנו במודל של שיני אדם שבהם זוהמו תעלות השורש בחיידק - ופאג' ניתן כדי לחסלו. בכל המקרים שבהם טופל כך החיידק - נעלם הזיהום החיידקי כמעט לגמרי".
הרעיון לטפל בחיידקים באמצעות בקטריופאג'ים, ציין ד"ר חזן, איננו חדש כשלעצמו. למעשה הוא התחיל את דרכו עוד לפני עידן האנטיביוטיקות אולם נזנח מסיבות היסטוריות, לאחר הגילוי שלהן, בעיקר בגלל הפחד מפני פאג'ים לא מוכרים מול ההצלחה המסחררת שנחלו האנטיביוטיקות.
"היום, לאור היכולת לקבוע את הרצף והאנליזה הגנטית הפשוטה יחסית מחד, מול העלייה במספר הזנים העמידים לאנטיביוטיקות שהם ממש מעוררי אימה - אנו נמצאים כנראה לפני עידן חדש ושבו הפאג'ים כמחסלי חיידקים מוצלחים עושים ממש 'קאמבק היסטורי'", ציין. לדבריו, ההנחה היא שלכל חיידק יש כ-200 פאג’ים שיכולים "לטפל" בו - אלא שיש צורך לאתרם.
"היום יש גם יותר כלים כדי לבדוק את הגנים של הווירוסים והבקטריופג'ים ולוודא מראש שאינם אלימים ומסוכנים", אמר. בנוסף לד"ר חזן כלל צוות המחקר גם את ד"ר נורית בייט, ד"ר שונית גלזר והסטודנטים למחקר לירון כליפא, דניאל גלמן ויאיר ברוש.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
