עירוי דם

מתן עירוי דם של פלסמה טסיות ותאי דם אדומים ביחס של 1:1:1

חוקרים בדקו אם קיימים הבדלים בתמותה ובתוצאות אחרות במתן עירוי דם של פלסמה, טסיות וכדוריות דם אדומות ביחס זה מול יחס של 1:1:2

11.02.2015, 08:05
עירוי פלסמה (צילום: אילוסטרציה)
עירוי פלסמה (צילום: אילוסטרציה)

פצועים קשים העוברים טראומה המורגית לעתים קרובות זקוקים לעירוי דם מאסיבי. עירוי מוקדם עם יחס גובהה של מוצרי דם (פלסמה, טסיות, ותאי דם אדומים) מוגדר כהחייאה מתקדמת ראשונית (Damage Control Resuscitation), ונמצא קשור לתוצאות טובות. למרות זאת,  עד כה לא בוצעו ניסויי קליניים רב-מרכזיים בנושא.

מטרת החוקרים במחקר הנוכחי היתה לקבוע את היעילות והבטיחות של מתן עירוי דם הכולל פלסמה, טסיות ותאי דם אדומים ביחס קבוע של 1:1:1, מול יחס 1:1:2, לנפגעי טראומה קשה ודימום מאסיבי.

הניסוי היה ניסוי קליני, אקראי, מעשי, רב-מרכזי, בשלב 3, שבוצע ב-12 מרכזי טראומה בצפון אמריקה. בניסוי נכללו 680 נפגעי טראומה שהגיעו לאחד ממרכזי הטראומה בין אוגוסט 2012 לדצמבר 2013, והיו צפויים להיות זקוקים לעירוי דם מאסיבי.

לא נמצאו הבדלים בתמותה תוך 24 שעות או לאחר 30 ימים בין החולים עם טראומה קשה ודימום מאסיבי

למטופלים ניתנו מוצרי דם ביחס של 1:1:1 (338 מטופלים) לעומת 1:1:2 (342 מטופלים) במהלך החייאה, בנוסף לכל הטיפול הסטנדרטי (לא בוצעה בקרה על הטיפול הנוסף). התוצאות המרכזיות כללו פטירה מכל סיבה במהלך ה-24 שעות הראשונות ופטירה לאחר 30 ימים. התוצאות המשניות שנבדקו היו זמן עד לעצירת הדימום (hemostasis), נפח הדם שניתן בעירוי, סיבוכים, מקרים של התערבות כירורגית, ומצב תפקודי.

החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בפטירה ב-24 שעות בין שני יחסי העירוי השונים (12.7% בקבוצת עירוי 1:1:1 מול 17.0% בקבוצת עירוי 1:1:2; שוני 4.2%-, [רווח סמך ,95% 1.1% ל9.6%-]; P=0.12) או בפטירה לאחר 30 ימים (22.4% בקבוצת עירוי 1:1:1 מול 26.1% בקבוצת עירוי 1:1:2; שוני 3.7%-, [רווח סמך ,95% 2.7% ל10.2%-]; 26.P=0.).

איבוד דם, שהיה סיבת המוות הנפוצה ביותר בטווח ה-24 שעות הראשונות, היה נמוך באופן מובהק בקבוצה שקיבלה עירוי ביחס של 1:1:1 (9.6% מול 14.6% בקבוצת 1:1:2; שוני 5.4%- [רווח סמך 95%, 0.5%- ל10.4%-]; P<0.001). ביותר חולים מקבוצת עירוי 1:1:1 נעצר הדימום (הגיעו להמוסטסיס) לעומת החולים מקבוצת עירוי 1:1:2 (86% לעומת 78%, בהתאמה P=0.006).

למרות שהחולים בקבוצת העירוי 1:1:1 קיבלו יותר פלסמה (חציון U7 מול U5י, P<0.001) וטסיות (U12 מול U6י, P<0.001), וכמות שווה של תאי דם אדומים (U9) במהלך ה-24 שעות הראשונות, לא נמצא הבדל ב-23 מהסיבוכים שהוגדרו מראש, כולל תסמונת המצוקה הנשימתית (ARDS), כשל רב מערכתי, קריש דם ורידי, אלח דם וסיבוכים הקשורים בעירוי.

החוקרים מסכמים, כי לא נמצאו הבדלים בתמותה תוך 24 שעות או לאחר 30 ימים בין החולים עם טראומה קשה ודימום מאסיבי שקיבלו עירוי עם פלסמה, טסיות, ותאי דם אדומים ביחס של 1:1:1 מול אלו שקיבלו עירוי עם יחס של 1:1:2.

עם זאת, ביותר מטופלים מקבוצת העירוי ביחס 1:1:1 הדימום הופסק (הגיעו להמוסטסיס) ופחות מהם נפטרו מאיבוד דם תוך 24 שעות. למרות שהיה שימוש מוגבר בפלסמה וטסיות בקבוצה שקיבלה עירוי ביחס של 1:1:1, לא נמצאו הבדלי בטיחות בין שתי הקבוצות.

מקור:
Holcomb, J. B., Tilley, B. C., Baraniuk, S., Fox, E. E., Wade, C. E., Podbielski, J. M., et al. (2015). Transfusion of plasma, platelets, and red blood cells in a 1: 1: 1 vs a 1: 1: 2 ratio and mortality in patients with severe trauma: The PROPPR randomized clinical trial. Jama, 313(5), 471-482.

נושאים קשורים:  עירוי דם,  פלסמה,  תאי דם אדומים,  טסיות,  עצירת דימום,  המוסטסיס,  מחקרים
תגובות