חדשות

חוקרים ישראלים: לאוטיסטים תבניות פעילות מוח ייחודיות בעת מנוחה

מחקר חדש, שנעשה במכון ויצמן ובאוניברסיטת קרנגי-מלון, העלה כי תבניות פעולת המוח של אוטיסטים היו שונות זו מזו בשעת מנוחה, בהשוואה לתבניות דומות בקרב מי שאינם אוטיסטים

בדיקת fMRI (צילום: ויקיפדיה)
בדיקת fMRI (צילום: ויקיפדיה)

תסמונת הספקטרום האוטיסטי עדיין אינה מובנת, לרבות בבחינת המנגנונים המעורבים בתופעה. מחקרים מסוימים הצביעו על היעדר סנכרון בין פעילות באזורי המוח השונים אצל אוטיסטים, בניגוד לנעשה במוחם של מי שאינם על הספקטרום האוטיסטי, שבהם האזורים הללו פועלים בשיתוף ובסנכרון. לעומת זאת, מחקרים אחרים מצאו דווקא שקיים "סנכרון-יתר" במוחות של האוטיסטים.

מחקר חדש, שבוצע במכון ויצמן ברחובות על ידי תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופסור רפי מלאך, בשיתוף עם פרופסור מרלין ברמן מאוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג שבארה"ב, מצא כי בבסיס התוצאות הסותרות לכאורה שהתקבלו מהמחקרים שצוינו לעיל עומד בכל זאת עקרון בסיסי עמוק בשם "איידיוסינקרטי" (או המוח הייחודי). על המחקר דיווח כתב-העת המדעי Nature Neuroscience.

תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך (צילום: "מכון ויצמן")

תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך (צילום: "מכון ויצמן")

במוחות של הקבוצה האוטיסטית נמצאו תבניות שונות ואף ייחודיות – כל אחת בדרכה

כדי לחקור את אופי הסנכרון במוחותיהם של אלו הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, השתמשו החוקרים במאגר נתונים שהתקבלו מדימות תפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), שנאסף ממספר רב של נבדקים, אוטיסטים, במצב מנוחה.

"התמקדנו בפעילות מוחית בזמן מנוחה", הדגישה חכמי, "כיוון שהיא נוצרת באופן ספונטני ומאפשרת להבין כיצד אזורי המוח השונים פועלים ומסונכרנים באופן טבעי". מחקרים קודמים שהתבצעו בצוות של פרופסור מלאך ובקבוצות מחקר אחרות העלו את ההשערה שהפעילות המוחית הספונטנית עשויה לשקף תכונות התנהגותיות אישיות, לרבות אלו המתבטאות באורח חיים ייחודי .

כאשר השוו החוקרים בעבודה הנוכחית בין הפעילות המוחית הספונטנית אצל הנבדקים האוטיסטים לבין זו שהתקבלה מקבוצת הביקורת (שלא כללה אוטיסטים) נתגלתה תופעה מעניינת. בעוד שתבניות הסנכרון של הפעילות המוחית היו דומות בין נבדקים שונים בקבוצת הביקורת – במוחות של הקבוצה האוטיסטית נמצאו תבניות שונות ואף ייחודיות – כל אחת בדרכה.

במלים אחרות: תבניות הפעילות המוחית שנצפו בקבוצת הביקורת ייצגו פעילות מוחית שמרנית, ביחס לפעילות המוחית של הקבוצה האוטיסטית, שבה כל מוח ייצר תבנית פעולה שונה ומיוחדת לו. הבדלים אלו בין שתי הקבוצות יכולים להתבטא בחוסר סנכרון או בעודף סנכרון באזורים שונים במוח האוטיסטי, כפי שאמנם נמצא במחקרים קודמים.

עורכי המחקר החדש מסרו, כי ייתכן שההבדל בין תבניות הפעילויות המוחיות אצל אוטיסטים לבין נבדקי קבוצת הבקרה, נובע מכך שתבניות אלו הן תוצר של האופן בו האדם מתקשר ובא במגע עם סביבתו.

"מגיל צעיר", אמרה חכמי, "הפעילות המוחית שלנו מעוצבת על-ידי גורמים סביבתיים המשותפים לכולנו ועל-ידי תקשורת עם אלו שמסביבנו. יתכן שחוויות משותפות מסוג זה יצרו את הדמיון בין תבניות הפעילות המוחית בקרב חברי קבוצת הביקורת. לעומת זאת, יתכן שעקב הפרעות בתקשורת עם הסביבה, אלו הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, לא עוברים את אותו תהליך. התוצאה: האוטיסטים מפתחים תבניות ייחודיות של פעילות מוחית".

חכמי ופרופסור מלאך הדגישו, כי על מנת לבחון את ההסבר האפשרי לתופעה יש צורך במחקרים נוספים כדי שיבארו את מגוון הגורמים המובילים להיווצרותן של תבניות הסנכרון המוחיות. מחקרים אלו, שיתמקדו בדרך ובזמן שבהם מגבש האדם את תבניות הפעילות המוחית, עשויים לעזור בפיתוח עתידי של כלים לאבחון ולטיפול בתסמונת הספקטרום האוטיסטי.

למאמר המדעי לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  אוטיזם,  הספקטרום האוטיסטי,  fMRI,  מוח,  מכון ויצמן,  אוניברסיטת קרנגי-מלון,  אביטל חכמי,  פרופ' רפי מלאך
תגובות