בעוד שהתפיסה המקובלת גורסת כי נוירופתיה מושרית-טיפול (treatment-induced neuropathy, insulinn neuritis) הינה סיבוך נדיר של שיפור מהיר באיזון סוכרת, שכיחות וגורמי הסיכון לתופעה זו אינם ידועים. מחקר חדש, שהתפרסם לפני ימים ספורים באתר כתב העת Brain, מבקש לשפוך אור על התופעה.
עוד בעניין דומה
במחקר סקרו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את רשומות כלל החולים שהופנו למרפאת נוירופתיה סוכרתית של מרכז רפואי שלישוני במשך 5 שנים. בדיקה נוירולוגית מובנת ומדוקדקת, רישומי ניטור רמת גלוקוז, ציון סולמות כאב, תסמינים אוטונומיים וסיבוכי כלי-דם קטנים אחרים נבדקו ונמדדו מדי 3-6 חודשים בתקופת המעקב.
נוירופתיה מושרית-טיפול, שהוגדרה כהתחלה חדה של כאב נוירופתי ו\או תפקוד אוטונומי לקוי בתוך 8 שבועות מהפחתה של ≥ 2 נקודות האחוז בשיעור המוגלובין מסוכר (glycosylated hemoglobin, HbA1c) על פני 3 חודשים, אותרה ב-10.9% מ-954 החולים שנכללו במחקר. בנוסף לסיכון מוגבר במובהק (P<0.001) לנוירופתיה כואבת או אוטונומית, אלו שהשיגו הפחתה בשיעור HbA1c נמצאו בסיכון מוגבר במובהק (P<0.001) גם למחלת רשתית ומיקרו-אלבומינוריה.
מידת ההפחתה בשיעור HbA1c נמצאה במתאם חזק ומובהק לחומרת הכאב הנוירופתי (מקדם מתאם R: 0.84; P<0.01), מידת הליקוי בתפקוד הפארא-סימפתטי ( -0.52; P<0.01) והליקוי בתפקוד הסימפתטי האדרנרגי לפי צניחת לחץ דם במבחן שולחן הטיה (-0.63; P<0.01).
הסיכון לנוירופתיה מושרית-טיפול בקרב אלו שהפחיתו את שיעור HbA1c ב-3 נקודות האחוז על פני 3 חודשים עמד על 20%, כשהפחתה של 4 נקודות האחוז ויותר לוותה בסיכון של יותר מ-80% לסיבוך זה.
את הממצאים מסכמים החוקרים בקביעה, כי שינוי מהיר של רמת הסוכר בחולי סוכרת לא מאוזנת מגדיל את הסיכון לסיבוך טיפולי זה, שאינו מוערך כראוי על אף סיבוכי כלי-דם קטנים הנרחבים הנלווים אליו..
מקור: