חדשות

מחקר ישראלי: הקשר בין השמנה לשעון הביולוגי עובר דרך חיידקי המעיים

המחקר, שנערך במכון ויצמן על עכברים, מצא כי השמנה והפרעה במשק הסוכר קשורים להשפעת השעון הביולוגי על חיידקי מעיים

בית חולים בלילה (צילום: אילוסטרציה)
בית חולים בלילה (צילום: אילוסטרציה)

כתב-העת המדעי Cell דיווח השבוע על מחקר חדש שנעשה במכון ויצמן למדע ברחובות, בו נתגלה לראשונה (בשלב זה במודל עכבר) כי פעילות חיידקים המעי משתנה בהתאם לשעות היום השונות ומושפעת מהשעון הביולוגי של האדם. עוד גילו החוקרים, כי הפרעה בשעון הביולוגי, ממנה סובלים מיליוני אנשים העובדים במשמרות או טסים בתכיפות לחו"ל, מביאה לשינויים משמעותיים בהרכב ובתפקוד חיידקי המעי עד כדי סיכון להתפתחות השמנת-יתר והפרעות במשק הסוכר.

בשנים האחרונות מתחזקת התפיסה כי אוכלוסיית החיידקים בגוף האדם היא למעשה בגדר מערכת גדולה, כמעט איבר ייחודי, בעל השפעות מרחיקות לכת על חלקים נרחבים בפעילות הגוף. המחקר נעשה בידי תלמיד המחקר כריסטוף טהאייס במעבדתו של ד"ר ערן אלינב ובשיתוף צוות ממעבדת פרופסור ערן סגל וכן ד"ר שלומית גלעד מהמרכז הלאומי לרפואה מותאמת-אישית ופרופסור זמיר הלפרן וד"ר ניב זמורה מהמרכז הרפואי תל-אביב ואוניברסיטת תל-אביב.

המחקר בדק את פעילותם של חיידקי המעיים באופן מחזורי. הוברר, כי זו מחזוריות קבועה בהרכב ובתפקוד אוכלוסיות מסוימות של החיידקים במהלך היום והלילה. עוד נתגלה, כי למרות החושך המוחלט במערכת העיכול, מזהים החיידקים את מחזורי הערות והשינה היממתיים באמצעות הזמנים שבהם האדם אוכל. החיידקים מתזמנים את פעילותם בהתאם לפעילות זאת.

כדי להבין אם יש חשיבות רפואית לממצאיהם, החליטו החוקרים לגרום ל"ג'ט לג" ("יעפת") בעכברים. העכברים הועברו הלוך וחזור מחדר חשוך לחדר מואר. בעקבות יצירת היעפת הפסיקו העכברים לאכול באופן מסודר. כך השתבשה מחזוריות פעילות החיידקים במעי והרכבם. התוצאה: השמנה ורמות סוכר גבוהות.

כדי לוודא את תוקף ממצאיהם, העבירו המדענים את חיידקי המעיים של עכברי מודל היעפת לעכברים סטריליים ונטולי חיידקים. גם ה"סטריליים" (לשעבר) השמינו ופיתחו רמות סוכר גבוהות.

מחזוריות דומה של פעילות חיידקי מעי קיימת גם בבני-אדם, כפי שהראו ניסויים ראשוניים שנעשו לבדיקת השפעתן של ההפרעות במחזור ערות-שינה על משק החיידקים בגוף האנושי. לשם כך הטיסה קבוצת המחקר שני אנשים מארה"ב לישראל, ואספה מהם דגימות חיידקים לפני הטיסה, יום לאחריה (שיא היעפת) ושבועיים לאחר מכן – כאשר הם התאוששו משינויי הזמן.

הפרעות משמעותיות בהרכב ובתפקוד החיידקים התגלו בשני הנבדקים בזמן היעפת. הם חזרו למצבם התקין רק לאחר שהתאוששו.

פרופסור סגל אמר: ״יכולת החיידקים במעי האנושי לזהות את השעון הביולוגי של האדם, מוכיחה שוב עד כמה הדוק הקשר בינינו לבין החיידקים שלנו, וכמה כל הפרעה לקשר הזה יכולה להשפיע על בריאותנו״.

ד"ר אלינב הוסיף: "ממצאינו מעלים את האפשרות שהעלייה הגדולה בשכיחות ההשמנה וסיבוכיה בקרב בעלי הפרעות ערות-שינה ממושכות, נגרמת על-ידי ההפרעות הנלוות לחיידקי המעיים. אנו צופים שתגליותינו יסייעו לפתח טכנולוגיות רפואיות חדשות לוויסות תפקוד החיידקים עבור אנשים שאורח חייהם מחייב הפרעות תכופות במחזורי הערות-שינה - וזאת במטרה לסייע במניעת סיכונים בריאותיים הכרוכים באורח חיים שכזה".

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן 

נושאים קשורים:  חדשות,  סוכרת,  עבודה במשמרות,  מכון ויצמן למדע,  שעון ביולוגי,  זמן עירות,  פרופ' ערן סגל,  פרופ' ערן אלינב
תגובות
יעקב רודוי
23.10.2014, 23:10

כיצד מוגדר במחקר ו. או בכלל שעון ביאולוגי, נראה לי כי זמני הארוחות יותר משהם מייצגים שעון ביאולוגי הם תוצרים של הסכמות חברתיות
אם אכן השעון הביאולוגי מושפע מחידקי המעיים , טיפול אנטיביוטי אמור להשפיע באופו משמעותי על השעון הביאולוגי, לדוגמא קשיי שינה, האם יש עדויות לכך