חדשות

יותר ממחצית המימון למחקר רפואי בבתי חולים בישראל מגיע מחו"ל

רק 7.8% מתקציבי המחקר בבתי החולים בישראל מגיע מהמדינה; כך עולה מסקר חדש שערכה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע

המחקר הרפואי בבתי החולים בישראל נסמך ברובו על מימון המגיע מחו"ל (53%), ורק 7.8% מהמימון מגיע מהממשלה; כך עולה מסקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והלמ"ס המתפרסם היום (יום ג'). הממנים העיקריים מחו"ל של המחקר הרפואי הנעשה הן חברות תרופות.

בנוסף, מצא הסקר כי ההוצאה הגבוהה ביותר על מחקרים לפי מיטת אשפוז היא בבתי החולים של קופות החולים (עיקר "כללית") – 36,800 שקל למיטה, לעומת 23,400 שקל למיטה בבתי החולים הממשלתיים ו-22,400 שקל למיטה בבתי החולים "הדסה" ו"שערי צדק" (מלכ"רים). לעומת זאת, בהיקף ההדרכה לתלמידי המחקר לתארים מתקדמים המתבצעת במסגרת בתי החולים - סוגי המחקר שעשויים להוביל לפיתוח מוצרים ישראליים - חלה ירידה של 17% ב-3 שנים האחרונות: רק 538 הדרכות לתלמידי המחקר לעומת 645 לפני 3 שנים.

על פי נתוני הסקר, סך ההוצאות על מחקר ופיתוח בבתי החולים הכלליים שמימונו הוא ממקורות כספיים בחו"ל עלה מ-302 מיליון ש"ח בשנת 2009 ל-431 מיליון ש"ח ב-2012 (השנה האחרונה שבה יש נתונים): עלייה של 43% בתוך 3 שנים.

כאמור, 53% מהסכום הזה מגיע מחברות תרופות ומכשור רפואי, כן מארגונים ממשלתיים וביניהם מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH), האיחוד האירופי ועוד. גופים אלו משקיעים כספים בניסויים קליניים ובמענקי מחקר בבתי החולים.

עוד עולה מהסקר, כי מימון המחקרים המגיע מהמגזר העסקי בישראל הוא בשיעור של 36.4% מסך המימון. המימון הפנימי של בתי החולים סווג בסקר כמימון עסקי. חלקו של המימון הממשלתי הישראלי מסתכם ב-7.8% בלבד. ב-2009 עמד חלקו של המימון הממשלתי על 16% מכלל מימון המחקרים הרפואיים שנעשו בארץ.

אמנם, קבעו מחברי הדו"ח המסכם את הסקר, ההוצאה הגבוהה ביותר על מחקרים ממקורות מימון חיצוני היו בבתי חולים השייכים למגזר הממשלתי – 43%. אך חישוב על פי ההוצאה למו"פ למיטות אשפוז בכל מגזר העלה, שההוצאה של בתי החולים של קופות החולים היא הגבוהה מכולן ומסתכמת ב-36,800 ש"ח למיטה, לעומת 23,400 שקל למיטה בבתי החולים ממשלתיים ו-22,400 ש"ח בהדסה ושערי צדק. זו עלייה חדה של 88% בהוצאות על מו"פ בבתי החולים השייכים לקופת חולים בתוך שלוש שנים.

נתונים אחרים שעלו מהסקר:
- הגורמים מחו"ל מעדיפים להשקיע במחקר ובפיתוח בתחום רפואה פנימית, הכולל מחלות לב, סוכרת, מחלות מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הנשימה. כ-63% מסך ההשקעות שלהם במחקר הנעשה בבתי החולים מופנה למחקר בנושאי רפואה פנימית, לעומת כ-18% בכירורגיה, וכ-6% לתחומי רפואת ילדים ויולדות.

- בתי החולים מפזרים את ההשקעות במחקר המגיעות מכספיהם באופן מעט שוויוני יותר: מעל 40% לרפואה פנימית, כ-36% לרפואת ילדים, יולדות ונשים, כ-9% למחקרים בכירורגיה וכ-4% לפסיכיאטריה ושיקום.

- המימון הממשלתי למחקר בבתי החולים הכלליים מקדיש כ-32% מסך השקעותיו ברפואה פנימית, כ-18% בכירורגיה, כ-10% ברפואת ילדים, יולדות ונשים וכ-4% לפסיכיאטריה ושיקום.

- תחום הטיפול הנמרץ כמעט שאינו זוכה כיום להשקעה במחקר המקומי.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר על תוצאות הסקר: "מדינות וחברות תרופות רבות בעולם רואות בישראל מוקד איכותי לפיתוח המחקר שלהן הודות לכוח האדם האיכותי והמשכיל, רמת המחקר הגבוהה והתשתיות המתקדמות יחסית הקיימות בבתי החולים בישראל. ואולם, ההסתמכות של מערך המחקר בבתי החולים ברובו על מקורות מימון מחו"ל היא בעייתית – תוצרי הפיתוח לא בהכרח נשארים בישראל והמימון יכול להיעלם בכל רגע כתוצאה מתנודות החלות בשוק העולמי. לכן, יש להגדיל את התקציב הממשלתי המושקע במחקר ופיתוח בבתי חולים".

יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, פרופסור יצחק בן-ישראל, אמר: "לגידול המשמעותי בהוצאה על מו"פ בבתי החולים אין בינתיים השפעת מקרו על המשק הישראלי, מלבד יוצאים מן הכלל כמו פיתוח הקופקסון שהחל באקדמיה והמשיך לתעשייה בישראל. לניסויים הקליניים הממומנים בידי גורמים מחו"ל לא תהיה השפעה כלכלית משמעותית על המשק הישראלי כיוון שהתרופה תיוצר בחו"ל במפעלי החברה שהזמינה את הניסוי. למרות שלמימון החוץ השפעה חיובית בכך שהמחקר המתקדם ביותר מגיע לישראל, יש להעצים את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה רפואית מקומית ובתקציבים מקומיים, שתאפשר אחר כך לקטוף את הפירות הכלכליים מהפיתוח".

נושאים קשורים:  חדשות,  תעשיית התרופות,  המועצה הלאומית למחקר ופיתוח,  משרד המדע,  מערכת דוקטורס אונלי,  מחקר ופיתוח,  מימון ניסויים קליניים בבתי החולים,  תקציב מו"פ
תגובות