סוד גלוי הוא, שעבור המטופל הממוצע הנזקק לבירור מורכב ורב-מטפלים, מערכת הבריאות הינה מבוך מפותל של מסגרות מטפלות, אנשי מקצוע, טפסים והנחיות, אשר אפילו עובד בריאות המטפל בבן-משפחתו מתקשה מאוד לנווט בו.
עוד בעניין דומה
"קיימת ספרות נרחבת המציגה את התועלות הרבות הטמונות במהלכים המקדמים את רצף הטיפול"
במדינות אחרות המצב אינו שונה מהותית ובחלקן הוא אף חמור משמעותית. בארה"ב, בהיעדר רשומה רפואית ממוחשבת אחידה, נדרש המטופל הממוצע הסובל מ-5 מחלות כרוניות לראות בממוצע 15 אנשי מקצוע שונים שאינם מתקשרים זה עם זה, ושאין להם דרך להעביר מידע אלקטרוני זה לזה, דבר הטומן בחובו בזבוז משאבים אדיר וסיכון מוגבר לטעויות. בחלק ממדינות אירופה התפתחו שירותים של 'נווטים' (Health Navigators) המסייעים לאנשים הנזקקים למענה רפואי ממספר ספקי בריאות, למצוא את דרכם ו"לחשב מסלול מחדש" בכל תחנה רפואית, סיעודית או אדמיניסטרטיבית בדרך להחלמה.
ישנן בספרות מעל ל-150 הגדרות שונות למושג Integrated care, אשר כולן מכוונות לתאר מערך אופטימלי בו המטופל כלל אינו חש בפער בין הרכיבים המרכיבים את מערכת הבריאות, שכן הללו מתארגנים סביבו בשעת הצורך לספק לו את המענה הדרוש בזמן הנכון, תוך התייעצות ושותפות עמו והתחשבות בעמדותיו. המטופל במערכת כזו אינו חש בודד או אבוד באף שלב, שכן הטיפול בו עובר סינכרון מלא בין כלל השותפים לטיפול, ובכל שלב ברור לו מהו הצעד הבא, מי אחראי לבצע אותו, ומה נדרש ממנו בתהליך.
קיימת ספרות נרחבת המציגה את התועלות הרבות הטמונות במהלכים המקדמים את רצף הטיפול. מערכות בריאות כיום מפעילות רכיבים שונים כ-Silos נפרדים הסובלים מהיעדרם של רצף בטיפול, בתקשורת ובמידע. גישה זו הינה לא יעילה, לא איכותית ובזבזנית להחריד. חישבו על הקשר הלקוי בין המערכת האשפוזית לקהילה, בינן לבין מערך הרפואה היועצת, מערכי השיקום ומערך בריאות הנפש, וכמובן – לבין מערך הרפואה הפרטית שחי בבועה עצמאית. ולבסוף, יש לציין את מערך הטיפול בקשיש בישראל אשר חלוקת האחריות וחוסר התיאום בתוכו מגיעים לא אחת לכדי אבסורד.
"למדינת ישראל יש לכאורה את התשתית האופטימלית כדי לקיים רצף טיפול ו-Integrated care"
הספרות מלמדת, ששמירה על רצף טיפולי עשויה להביא בו זמנית לתועלת בריאותית ולמניעת נזק למטופל, מניעת תסכול ופעילות חסרת-תוחלת ולא יעילה של הצוות הרפואי, הקלת עומסים בני מניעה במערכת האשפוז, וחיסכון במשאבים מבוזבזים, שיאפשר הסטתם לפעילות משמעותית. זהו מצב שבו כולם מרוויחים – המבוטח ומשפחתו, המטפלים, מערכת הבריאות וגורמי המשק המממנים אותה.
למדינת ישראל יש לכאורה את התשתית האופטימלית כדי לקיים רצף טיפול ו-Integrated care: שירות קהילתי מפואר הזוכה לשבחים בכל במה בינלאומית, מערך מחשוב מתקדם אשר זכה לאחרונה לשדרוג קריטי בדמות רשומה רפואית לאומית אחודה, מיעוט שחקנים בתחום המענה האשפוזי ועוד. ועדיין – המרחק בין הרצוי למצוי עצום ומתסכל.
מתוך נסיוני כחבר בצוות העוסק בנושא זה בארגון הבריאות העולמי, אני מתרשם שלמרות פוטנציאל ברור זה, שהוכח מחקרית, מעטות המערכות בעולם המצליחות לטפל היטב באופן שיטתי בתחום רצף הטיפול, ממספר סיבות:
- שיפור בתחום זה מחייב לרוב שינויים שיטתיים בדפוסי עבודה, ולא פעילות נקודתית – דבר קשה ומורכב לביצוע ביחס לפעילויות קידום איכות אחרות.
- אין גורם אחד הנושא באחריותיות (accountability) לפעילות ב"תיווך" בין המסגרות המטפלות, כמו למשל בתקופה שמיד לאחר השחרור מבית החולים.
- כל יוזמה מסוג זה מחייבת שיתוף פעולה בין צוותים ובין מערכות, הנבדלות זו מזו ביעדיהם, דפוסי הפעילות, זמינות לתקשורת, התרבות הארגונית ועוד – פער מורכב לגישור ביחס לפעילות איכות "רגילה", תוך-ארגונית.
- במקרים רבים, מערכות המידע שהינן כלי מרכזי ובסיסי בהטמעת שינוי, אינן תומכות בפעילות בתווך בין מערכות (ובין מערכות מחשוב).
- קיימים תמריצים כלכליים שליליים לשיתוף פעולה ולתיאום בין המערכות, וחשדנות רבה הנובעת, לדוגמא, מהמאבק היומיומי בין הקהילה ובתי החולים על התקציב המוגבל והנשחק משנה לשנה במערכת הבריאות הציבורית. תופעה זו משמעותית במיוחד בתחום מניעת אשפוזים חוזרים. בפועל, מניעתם מנוגדת לאינטרס הכלכלי הבסיסי של בית החולים, בעוד 'רצפות' התשלום בהסכמים התלת-שנתיים עלולות להפוך את הקופות לאדישות כלכלית לתופעה זו. ובתווך, נשחקים המטופל ומשפחתו באשפוזים ברי מניעה.
מכל הסיבות לעיל, נדרשת פעילות ייעודית, מכוונת, מבוססת-מידע ורציפה, כדי להביא לשינוי בר-קיימא להשגת טיפול רציף ואיכותי בראיית המטופל במרכז. אין כיום גוף אשר קידום התחום מצוי בתחומי אחריותו ופעילותו, ועל כן לקחה על עצמה החברה הישראלית לאיכות ברפואה להוביל השנה פעילות אינטנסיבית בתחום זה.
"החברה הישראלית לאיכות ברפואה לקחה על עצמה להוביל השנה פעילות אינטנסיבית בתחום הטיפול הרציף והאיכותי בראיית המטופל במרכז"
במסגרת פעילות זו, הקמנו השנה קבוצות עבודה העוסקות בהיבטים שונים של התחום – קביעת סטנדרטים, מדידת איכות, פעילות רב-מקצועית סביב היבטים קליניים מוגדרים (כמו אי-ספיקת לב, שבץ מוחי, סרטן השד), כלכלת בריאות ותמריצים לרצף טיפולי, ועידוד מחקר בתחום.
בין תוצרי הביניים ניתן למנות הקמת צוות משותף ראשון לתוכנית המדדים הלאומית בבתי החולים, תוכנית מדדי האיכות בקהילה והחברה לאיכות ברפואה, לשם יצירת סט מדדי איכות בתחום רצף הטיפול בי"ח-קהילה. הכנס השנתי של החברה לאיכות ברפואה בנובמבר 2014 ייוחד לנושא זה, ומעל לכל, אנו שמחים וגאים לפרסם כתב העת מדעי חדש - "איכות ברפואה" - אשר 2 הגליונות הראשונים שלו ייוחדו לנושא רצף הטיפול. ניתן לעיין בגיליון הראשון בלחיצה כאן.
אנו מקווים לראות בשנים הקרובות עיסוק גובר בתחום זה, ושינוי מהותי אשר יורגש על ידי המטפלים, המנהלים, ויותר מכולם – על ידי המטופלים.