השילוב נטול האינטרפרון של מעכב פרוטאז ABT-450 עם ריטונביר (ABT-450/r) ומעכב NS5A אומביטסביר (הידוע עוד כ-ABT-267) עם מעכב הפולימראז הלא-נוקלאוזידי דסבוביר (הידוע עוד כABT-333) וריבאבירין , הראו יעילות כנגד HCV במטופלים עם זיהום בHCV-1 . במחקר שלב 3 זה, הוערכה ההשפעה של משטר טיפולי זה בחולים בזיהום HCV-1, שלא טופלו עד כה וללא שחמת כבד.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל מספר מרכזים, בוצע בצורה אקראית ,כפולת סמיות עם בקרת פלצבו. למחקר הוקצו חולים שלא טופלו בעבר ביחס של 3:1 לטיפול במשטר אקטיבי שכלל כדור משולב של ABT-450/r – אומביטסביר (במינון חד יומי של 150 מ"ג של ABT-450, 100 מ"ג ריטונביר, 25 מ"ג אומביטסביר), ודסבוביר (250 מ"ג פעמיים ביום) עם ריבאבירין (מינון לפי משקל גוף) – קבוצה A - לעומת קבוצה מקבילה שטופלה בפלצבו - קבוצה B.
המטופלים קיבלו את טיפול המחקר במהלך 12 שבועות בצורה כפולת-סמיות. נקודת הסיום העיקרית היתה תגובה וירולוגית ממושכת 12 שבועות לאחר סיום הטיפול. הניתוח העיקרי השווה בין שיעור התגובה בקבוצה A לבין שיעור תגובה היסטורי קודם (78%) שדווח במחקר על חולים ללא שחמת אשר טופלו בטלאפביר עם פגאינטרפרטון וריבאבירין. תופעות הלוואי שהתרחשו במהלך התקופה הושוו בין קבוצה A ל-B.
סך של 631 חולים קיבלו לפחות מנה אחת מתרופות המחקר. שיעור התגובה הוירולוגית הממושכת בקבוצה A היה 96.2% (95% רווח סמך – 94.5-97.9%), אשר הדגים עליונות בהשוואה לשיעור התגובה ההיסטורי שדווח. כשלון וירולוגי במהלך הטיפול וחזרת המחלה לאחר הטיפול התרחשו ב-0.2% ו-1.5%, בהתאמה, במטופלי קבוצה A. שיעורי התגובה בקבוצה A היו 95.3% בקרב מטופלים עם גנוטיפ HCV-1A ו-98% עם HCV-1B .שיעור הפסקת טיפול בשל תופעות לוואי היה 0.6% בכל אחת מקבוצות המחקר. בחילה, גרד, הפרעת שינה, שלשול וחולשה התרחשו יותר בקבוצה A לעומת קבוצה Bי(P<0.05 עבור כל ההשוואות). ירידה ברמת המוגלובין היתה בדרגה 1,2 בשיעור של 5.8% ו-47.5%, בהתאמה, בקבוצה A; בקבוצה B ירידה בדרגה 1 התרחשה בקרב 2.5% מהמטופלים.
החוקרים סיכמו, כי בקרב חולי HCV-1 ללא טיפול קודם וללא שחמת כבד, משטר טיפולי בן 12 שבועות הכולל ABT-450 עם ריטונביר, אומביטסביר, דסבוביר וריבאבירין הראה יעילות גבוהה ושיעור נמוך של הפסקת טיפול