דעות

סוגיות סביב מצבה הנפשי של מאדאם בובארי בספרו של פלובר

נראה כי מאדאם בובארי ממלאת את רוב הקריטריונים של Borderline Personality Disorder וזו למעשה אבחנתה העיקרית לפי ה-DSM

הספר הקלאסי "מאדאם בובארי" נכתב על ידי פלובר בין 1850 ל-1856. הספר הפך לרב מכר במאה ה-19 ובמיוחד במאה ה-20 ותורגם לשפות רבות. מדובר ברומן שמתאר חיי נישואין אומללים של הרופא שארל בובארי ושל אשתו אמה בובארי.

הסופר גוסטב פלובר נולד בעיר רואן שבנורמנדי (צרפת) לאב רופא מנתח, שעל דמותו ביסס את דמותו של שארל בובארי.

גוסטב פלובר (צילום: ויקיפדיה)

גוסטב פלובר (צילום: ויקיפדיה)

גוסטב אהב את הכפר ופריז היתה חסרת טעם בעיניו. הוא עזב את לימודי המשפטים לאחר מות אביו על מנת לדאוג לאימו. פלובר לא התחתן והיה די בודד.

הוא עבד על הרומן כ-6 שנים והרומן פורסם לבסוף ב-1856. מיד עם צאת הספר לאור, ממשלת צרפת תבעה אותו ואת המו"ל על פריצות, אם כי שניהם זוכו והספר התקבל באהדה.

פלובר ידוע כאחד הסופרים הגדולים שידעה צרפת. הוא הפך את הציניות לאומנות וב-1846 הוא אמר: "להיות טיפש, אנוכי ובריא הם שלושת התנאים לשמחה, אך אם הטיפשות חסרה השאר חסרי תועלת".

נחדור לנבכי הרומן:

הרופא שארל - אדם נעים הליכות, צנוע, מוסרי וחרוץ. לאחר סיום לימודי הרפואה, הוא מתחיל לעבוד כרופא בכפר בנורמנדי. הוא אהוב על מטופליו ונוח לבריות.

אמה Emma –בגיל צעיר אימה נפטרה ואביה האיכר דאג לכל מחסורה. בגיל 13 הוא הביא אותה למנזר שם שהתה עד גיל 16.

ציטוט מעמוד 37: "לדעתה של האם המפקחת לא התנהגה הנערה בזמן האחרון כשורה וזלזלה בכבוד האחיות. איש לא הצטער במנזר כאשר אביה לקח אותה משם. בבית מצאה אמה בתחילה קצת עניין במשק ובפיקוח על המשרתים, אולם הכפר היה לה לזרא עד מהרה וכבר הצטערה שעזבה את המנזר. בשעה ששארל בא אליה, היא ראתה עצמה כמאוכזבת וריקה מכל אילוזיה. אולם, השאיפה לחיים אחרים, או אולי הגירוי, שהעיר בה קירבת הגבר הזה, הטעו אותה לחשוב כי הנה כבשה לבסוף אותו רגש נפלא אשר עד עתה ריחף רק בשמיה הפיוטיים כציפור גדולה. עכשיו תמהה ולא ידעה אם שקט זה שהיא שרויה בו, הוא הוא האושר, אשר עליו חלמה".

שארל התאהב בה ממבט ראשון ועשה הכול כדי לרצותה במשך כל ימי נישואיהם.

הוא היה מבוגר ממנה במספר שנים. זמן קצר לאחר נישואיה החלה לבוא בטענות ולהתמרמר על מר גורלה. שארל עבד קשה – נסע על סוסו למרחקים גדולים על מנת לטפל בחוליו במסירות. כאשר היה חוזר בערב, הוא היה עד לתסכוליה והתקפי הזעם שלה למרות שעשה כל שביכולתו על מנת לרצותה.

אחרי כשנה נולדה לבני הזוג תינוקת. אמה לא הקדישה לה תשומת לב והפילה הכול על המינקת והאומנת. היא ראתה בתינוקת חלק מתכונות בעלה אותן לא סבלה.

למרות הכל שארל אהב את אשתו אהבת נפש, אך האחרונה החזירה לו בזלזול, גסות, אגרסיביות ובניצול מחפיר. בכל שנות הנישואין לא עבדה כלל וגם לא דאגה לצרכים הבסיסיים של הבית. היא תקפה מילולית את חמתה כאשר האחרונה העירה לה שהיא חייבת להעסיק את עצמה בדבר כלשהו. למרות שמצבם הכלכלי לא היה טוב במושגי המעמד הבינוני של המאה ה-19, היא נהגה בפזרנות ושלטה ביד רמה במשרתות.

תוך זמן קצר מצאה לעצמה מאהב וקיימה עמו יחסי אישות ארוכי טווח, מאחורי גבו של בעלה התמים. כאשר המאהב הראשון עזב אותה, הגיבה בדיכאון מאג'ורי שנמשך מספר חודשים.

דכאון זה התפוגג לחלוטין כאשר יצרה קשר עם מאהב חדש שגר בעיר הסמוכה לכפרם. בתחילה, נסעה אליו פעם בשבוע כאשר סיפור הכיסוי לבעלה היה שהיא נוסעת לשיעורי פסנתר על חשבונו. אחר כך, היא הגדילה את המינון של הנסיעות. צרכי תענוגותיה עם המאהב כללו בתי מלון ,מסעדות, אופרות, תיאטראות וכל הנ"ל היו כמובן על חשבון בעלה.

כאשר הגיעו לחובות כבדים והנושים פנו לבית המשפט, הוחל תהליך עיקול הרכוש בביתה ובנוסף המאהב השני הפנה לה עורף. היא פנתה בעורמה לעוזר הרוקח, נכנסה למעבדה וגנבה רעל – זרניך שאותו בלעה ולאחר ייסורים נפטרה. תהליך גסיסתה וכמובן מותה גרמו לייסורים קשים לשארל, בעלה הרופא, שהביא למיטתה את טובי הרופאים בצרפת, אך ללא הועיל.

מאדאם בובארי- אילוסטרציה של צ'רלס ליאנדר (מקור: ויקיפדיה)

מאדאם בובארי- אילוסטרציה של צ'רלס ליאנדר (מקור: ויקיפדיה)

לאחר מותה בעלה פתח את מגירותיה ומצא שם את התכתבויותיה עם מאהביה וזה שבר אותו לחלוטין.

מעניין להתמקד באיבחונה הנפשי של אמה- הלוא היא מאדאם בובארי:

בולטים חוסר יציבותה הנפשי ביחסיה הבין האישיים כבר מגיל ההתבגרות (ראה הציטוט מהספר), הדימוי עצמי שברירי (פעם ראתה עצמה מעל אחרים ולעתים ראתה עצמה כאפסית ורדודה), התנודות הבולטות במצב הרוח מנורמותימיה לדיסתימיה.

כאשר היתה צריכה להישאר בביתה (דהיינו עם בעלה ובתה) במשך מספר ימים מכיוון שמאהבה גר ועבד בעיר סמוכה, היא נכנסה לכעס קיצוני, חוסר סבלנות כלפי בתה וכלפי בעלה, שלא הבינו במה "פשעו".

בלטה אימפולסיביות ביחסיה עם אנשים בסביבה הקרובה והרחוקה.

היו זמנים שגישתה היתה של אידיאליזציה קיצונית של המאהבים והיו זמנים שניסתה להשפילם עד עפר, כמובן הכול בהתאם לשאלת מילוי צרכיה.

היו לה התנהגויות חסרות עכבות במיוחד ברדיפה אחר תשומת ליבם של מאהביה, כגון הוצאות גדולות למרות מצבם הכספי הרעוע שלה ושל בעלה. המצב הגיע לידי כך שהמלווים הוציאו צווי עיקול לרכוש שלה ושל בעלה.

להלן תאור נקודתי של חייה עם מאהבה השני ליאון(עמוד 218): "שלושה ימים גדולים, נפלאים היו אלה מעין ירח דבש. הם התאכסנו בבית המלון הבולוני, על חוף הנהר. פה ישבו סגורים ומסוגרים כל היום על פרחים ומשקאות צוננים שהוכנו מבעוד בוקר. עם ערוב היום שכרו להם סירה ושטו אל האיים לסעוד. הם ירדו הנהרה אל בין הארבות. קול המולת העיר הלך הלוך והתרחק.נשתתק לאט לאט שאון הכירכרות,קול דיבור האנשים ונביחת הכלבים על סיפון האוניות.היא התירה את קשורי מגבעתה ושניהם יצאו אל האי.

פה התישבו באולם נמוך של בית קפה, אשר רשתות כהות של דייגים היו תלויות על פתחו. הם אכלו דגים צלויים, שמנת ודובדבניות. אחר כך השתטחו על הדשא, מתחת לצפצפות והתנשקו בחשאי. כשני רובינזונים ביקשו לשבת על האי הזה, אשר נראה להם בחמדת אושרם, כמקום היפה בתבל."

תקופות ארוכות חוותה תחושה ממושכת של חוסר סיפוק עצמי וריקנות. פיתחה התקפי זעם על זוטות.
עם מאהבה הראשון תכננה לברוח מבעלה ובתה, אך המאהב קיבל רגליים קרות ונטש אותה. נטישה זו גרמה לה לדכאון חמור ומחשבות אובדניות וכן סימפטומים דיסוציאטיבים. הדכאון נמשך מספר חודשים מלווה בחוסר תיאבון, חוסר תפקוד קיצוני, חוסר קשר עם הסביבה ושכיבה רצופה במיטתה. כל אותו זמן בעלה שארל טיפל בה במסירות רבה ולשם כך הוא הפסיק את עבודתו. הוא חשב שמדובר בסרטן. תסמיני הדכאון חלפו לחלוטין עם תחילת קשריה עם המאהב השני.

לגבי סוגית האבחון הנפשי נראה לח"מ שמאדאם בובארי ממלאת את רוב הקריטריונים של Borderline Personality Disorder וזו למעשה אבחנתה העיקרית לפי DSM5 301.83 :

קריטריון עיקרי: מדובר באשה צעירה שסובלת מגיל ההתבגרות מחוסר יציבות בחייה הבין אישיים, פגיעות בדימויה העצמי, לביליות רגשית לכיוון דיסתימיה ותגובות אימפולסיביות כפי שתואר לעיל.
מתוך 9 הקריטריונים של DSM5 (דרושים 5) היא ממלאת לפחות 8 :
1.מאמצים קיצוניים למנוע נטישה מציאותית או דמיונית.
2.דפוס של קשרים בין אישיים בלתי יציבים ותנועה בין גישה של אידיאליזצית יתר וחוסר ערך.
3.הפרעות בזהות שמתבטאות בחוסר יציבות בדימויה העצמי כפי שתואר לעיל.
4.אימפולסיביות: בזבוזיה למרות מצבה הכספי הקשה, מיניותה המופקרת והתנהגותה הבוטה כלפי קרובי משפחתה.
5.חוסר איזון וחוסר יציבות רגשית, שהתבטאו אצלה בגלישות רבות למצבים של דיספוריה וחרדה.
6.תחושה כרונית של ריקנות.
7.התקפי כעס קיצוניים וחוסר יכולת לשלוט עליהם.
8.סימפטומים דיסוציאטיביים.

כאבחנה מבדלת ניתן להביא בחשבון: Narcissistic Personality Disorder
מאחר שהיו לה גם בעיות באמפטיה, ניצול אנשים ולפעמים ראיית צרכיה לפני אחרים וכן ראתה את עצמה לעתים מעל אחרים.

בשקלול הכללי נראה שהאבחנה הראשונה יותר מתאימה לאישיותה של מאדאם בובארי מאשר האבחנה השנייה.

אין ספק שברומן זה מכניס פלובר השלכות משמעותיות מחייו שלו ומאינטראקציות עם דמויות משמעותיות בחייו (טרנספרנס=העברה).

לדוגמא, המבקרים מסכימים שלשארל הרופא יש תכנים מהזיכרונות שיש לגוסטב על אביו הרופא. תאור אמה (מאדאם בובארי) בצורה כל כך שלילי מבחינה מוסרית אולי מרמז משהו על גישתו לנשים, כאשר ידוע שהוא לא נישא לעולם ולא היו לו ילדים. אין ספק שהאומנות לסוגיה כולל כמובן כתיבה, ציור, פיסול וכו' מהווים כלים תרפויטיים לאומן עצמו (ראו מאמרי באתר זה: "על ניסיוני באומנות ככלי טיפולי").

יחד עם זאת, אמירה זו אינה שוללת בכהוא זה את הגאונות האומנותית ביצירה זו, כמו גם יצירות של אומנים אחרים בתחומים שונים של האומנות.

אמי שופמן, פסיכיאטר.

נושאים קשורים:  דעות,  מדאם בובארי,  Narcissistic Personality Disorder,  Borderline Personality Disorder,  גוסטב פלובר
תגובות
אמי שופמן
13.01.2014, 09:38

ניתוח מרחיב דעת.
לדעתי ניתוח דינמי לפי קרנברג בקשר למבנה (הדגש על מבנה) אישיות גבולי, היה מוסיף פאן חשוב בביסוס האבחנה.
אורי

שופמן אמי
18.01.2014, 09:44

אורי היקר

אתה צודק אך אין מה לעשות -אני לא מושלם

יהודה פרג
14.01.2014, 11:30

המאמר והניתוח של היצירה והיוצר שנכתב ע"י ד"ר אמי שופמן הינו מרהיב ביופיו
אכן רק ניתוח של אמן ורופא פסיכיאטר כאחד יכול להניב ניתוח כזה איכותי
בברכה יהודה

דר יששכר הרמן
14.01.2014, 18:20

מאמר יפה.
מדוע לא ניתן לאבחנה כהפרעה דו-קוטבית ?

שופמן אמי
15.01.2014, 10:21

לא תוארו בספר מצבים מאניים שלה אלא בעקר דכאוניים ודיספוריים . הסברתי במאמר שיש 8 קריטריונים מתוך 9 המתאימים לפי
D.S.M.5להפרעת אישיות גבולית. התנודות במצב רוחה היו יותר ממצב אאוטימי לדיספורי

פרופ' יהודה בר שלום
15.01.2014, 15:23

כרגיל, ניתוח מלא עומק ורב ממדיות של ד"ר שופמן