מטרת המחקר היתה להעריך את הסיכון לאוטם לבבי בעת שימוש בריברוקסבן (קסרלטו).
עוד בעניין דומה
שיטות: בוצעה סריקה ב-PUBMED, CINAHL, COCHRANE CENTRAL, SCOPUS וב-WEB OF SCIENCE אחר מחקרים אקראיים שבדקו שימוש בריברוקסבן וכללו אוטם לבבי בין תוצאותיהם. הממצאים הוצגו כיחס סיכויים עם 95% רווח סמך. ניתוח סדרתי (trial sequential analysis) בוצע בכדי לוודא את תוקף הממצאים.
תוצאות: נבחרו 9 מחקרים (N=53,827), שכללו מחקר אחד על מניעת שבץ בחולים עם פרפור פרוזדורים, שניים על תסמונת כלילית חריפה, ארבעה על מניעה קצרת טווח של פקקת ורידית עמוקה ושניים על הטיפול בפקקת ורידית עמוקה/תסחיף ריאתי. זרועות הביקורת במחקרים הללו כללו טיפול בורפרין (קומדין), אנוקספרין (קלקסן) או אינבו. ריברוקסבן נמצא קשור לשיעור נמוך משמעותית של אוטם לבבי בהשוואה לתרופות האחרות (יחס סיכויים של 0.82; רווח סמך 0.72-0.94; P=0.004). לא נצפתה הטרוגניות בסיכון. ניתוח סדרתי חיזק את תוקף הממצאים.
מסקנה: ריברוקסבן נמצא קשור בשיעור נמוך משמעותית של אוטם לבבי בטווח רחב של חולים כאשר נבדק בהשוואה לטיפולי ביקורת שונים.