"תהליך קיצוני", "ניסוי שמעולם לא נערך בארץ", כך הבטיח בשבועות האחרונים אמנון לוי בפתח התוכנית "פנים אמיתיות" המשודרת בערוץ 10. במסגרת התוכנית נחצה למעשה קו אדום בעולם הרפואי – רופא בכיר נתן כיסוי רפואי מקיף לניסוי מסוכן במהלכו נבדק אם וכיצד מגיב גוף האדם לשמונה ימים ללא מזון וללא נוזלים.
עוד בעניין דומה
"רופא אשר נותן חסות רפואית לניסוי פסול בבני אדם, בטח כשהדבר נעשה לצורכי פרסום ורייטינג, הוא רופא שחוטא לתפקידו"
הניסוי לא נועד לצורך קידום הידע, המדע או הרפואה, אלא לשם פרסום ורייטינג. זהו ניסוי בבני אדם, שאינו עומד בשום קוד רפואי, משפטי או אתי, ושלפי כל האינדיקציות אף לא התקבל לגביו אישור ועדת הלסינקי כנדרש בחוק. זהו ניסוי שכל הסימנים מצביעים לכך שנעשה, ככל הנראה, בניגוד לכל הכללים המקובלים בישראל ובעולם.
בחוק הישראלי הוגדר ניסוי בבני אדם, בין היתר, כ-"עשיית כל הליך, פעולה או בדיקה בבן אדם, שאינם מקובלים". מכאן, ולנוכח הסיכונים הרבים שטמונים בשמונה ימים רצופים ללא מזון ו/או נוזלים, החליטה ההפקה (ובצדק מבחינתה) לצרף לתוכנית רופא בכיר שמתפקידו ללוות את הניסוי לאורך כל ימי הצום, ולהעניק כיסוי רפואי לתהליך. במלים אחרות, רופא שבמודע או שלא במודע משמש בפועל כמנהל הרפואי של הניסוי.
בענייננו, ולמען הסר ספק בנוגע להגדרה, מבחינה משפטית ואתית נראה שהבדיקה שנערכה למשתתף התוכנית, ושכללה בין היתר לקיחת דמים ושימוש באמצעי ניטור נוספים, הינה תצפית מדעית אשר מוגדרת כניסוי בבני אדם לכל דבר ועניין. ניסוי שהיחס בין התועלת שצומחת מביצועו כלל אינה משתווה לסיכון האדיר שטמון בו, שלא לדבר על המסר הבעייתי והמסוכן שעובר לציבור הצופים.
בהתייחס לסוגיית הניסויים בבני אדם קבע בעבר האיגוד הרפואי העולמי, כמו גם הקודקס הבינלאומי לאתיקה רפואית, כי רופא מחויב לסדרה ארוכה של כללים, ביניהם שבריאותו של האדם תהא השיקול הראשון. מכאן, רופא שמעצם היותו קו ההגנה האחרון לשמירה על בריאותם הגופנית והנפשית של משתתפי תוכניות טלוויזיה לסוגיהן, מחויב לפעול אך ורק בהתאם לעקרון טובת המטופל. עקרון מקודש שמכוחו נגזרת חובתו של הרופא להתנגד התנגדות נחרצת מלהיות שותף לביצוע פעולות שעשויות להעמיד את משתתף התוכנית בסכנת חיים.
"זהו ניסוי בבני אדם, שאינו עומד בשום קוד רפואי, משפטי או אתי, ושלפי כל האינדיקציות אף לא התקבל לגביו אישור ועדת הלסינקי כנדרש בחוק"
כאמור, להבדיל מזכותו של אדם פרטי להיכנס מבחירה חופשית לתנאים שרבים מאיתנו היו מגדירים כהזויים (צום מוחלט וממושך), לא כך הוא הדין לגבי השתתפות הרופא. זהו רופא אשר במודע נותן ידו להליך מסוכן ופסול מעיקרו, תוך שהוא מעניק שירותי ליווי ופיקוח רפואי; רופא שמשיקולים אלו אחרים, לוקח חלק בתוכנית טלוויזיה שמעמידה את משתתפיה בסיכון חיים ממשי, תוך שהוא פועל בניגוד גמור לעקרונות הבסיסיים של עולם הרפואה, ובראש - "ראשית אל תגרום נזק".
יהיה אשר יהיה הדחף לקחת חלק בניסוי טלוויזיוני מעין זה, אין הוא מצדיק את ההתנהגות הבלתי המוסרית. כאמור, עצם הסכמתו של הרופא ללוות תוכנית טלוויזיה אשר חושפת את משתתפיה לסכנה ממשית, גופנית או נפשית, פסולה היא. חובותיו המקצועיות, האתיות והמשפטיות של הרופא הן שהיו צריכות להוביל אותו למסקנה חדה וברורה שאל לו להעניק חסות רפואית לניסוי מיותר ולא חוקי. התנגדות אשר היתה יכולה למנוע קיומו של ניסוי טלוויזיוני פסול בבני אדם.
להדגיש, רופא אשר נותן חסות רפואית לניסוי פסול בבני אדם, בטח כשהדבר נעשה לצורכי פרסום ורייטינג, הוא רופא שחוטא לתפקידו. רופא אשר חוצה קווים מקצועיים, תוך שהוא פוגע במקצוע הרפואה ובציבור הרופאים בכללותו. לפיכך, מן הראוי שהשתתפות רופא בניסויים מעין אלו תיבחן על ידי ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית.