על מנת לבדוק את הנטל על החברה ועל שירותי הבריאות של מחלת השפעת בקרב ילדים בישראל ובאירופה נותחו שלושה מחקרים אקראיים, בילדים מחוסנים ולא-מחוסנים בגילאים 2-17 מאירופה ומישראל.
עוד בעניין דומה
המחקר הראשון בדק טיפול בחיסון חי-מוחלש לשפעת לעומת פלצבו בילדים עד גיל 4, מחקר שני בדק טיפול בחיסון חי-מוחלש לעומת חיסון מומת בילדים עד גיל 6 עם זיהומים בכלי הנשימה והמחקר השלישי בדק את אותה ההשוואה בעבור ילדים בגילאים 6-17, הסובלים מאסתמה.
בקרב הילדים שחלו בשפעת, 57%-91% נעדרו מהגן או מבית הספר, 45%-90% נטלו תרופות שאינן אנטיביוטיקה, 29%-55% מההורים נאלצו להיעדר מהעבודה, 17%-55% מהם נטלו אנטיביוטיקה, 11%-62% הלכו לביקורים חוזרים במרפאות ו-9%-20% מחולי השפעת פיתחו סיבוך של המחלה, דלקת באוזן התיכונה, שדרשה תקופת החלמה ממושכת יותר.
נמצא כי האחוזים היו דומים בכל המדינות שנבדקו.
על מנת להעריך את ההשפעות הכלכליות והחברתיות של מחלת השפעת, נבדק מספר ימי ההיעדרות עבור כל 1,000 ילדים. הילדים שקיבלו את החיסון החי-מוחלש נעדרו ממסגרותיהם 324 (בשנה הראשונה) ו-902 (בשנה השנייה) פחות ימים מאלו שקיבלו פלצבו ו-150 ימים פחות מילדים שקיבלו חיסון מומת (המספרים, כאמור, בעבור כל 1,000 ילדים).
סך ההורים לילדים שקיבלו את החיסון החי-מוחלש לשפעת נעדרו 197 (שנה ראשונה) ו -340 (שנה שנייה) ימי עבודה פחות בהשוואה להורים של אלו שקיבלו פלצבו ו-76 ימי עבודה פחות יחסית להורי הילדים שקיבלו את החיסון המומת (גם כאן, המספרים הם בעבור כל 1,000 ילדים).
החוקרים הסיקו מניתוח המחקרים הנ"ל, כי מחלת השפעת גוררת היעדרות משמעותית, הן של הילדים ממסגרותיהם והן של ההורים מעבודתם ומאלצת את החולים להשתמש בשירותי הבריאות. מכאן, קיימת חשיבות רבה לחיסון הילדים נגד שפעת מדי שנה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
