דעות

שירותי בריאות שווים לכל, גם לחסרי המעמד

החלה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי על מבקשי מקלט ועל חסרי המעמד תהיה צעד ראשון, המחזק את החברה הישראלית, למתן שירותי בריאות שווים לכולם

בשבוע שעבר התכנסה ועדת הכנסת לעובדים הזרים לדיון מיוחד בנושא הסדרי בריאות לעובדים הזרים ולחסרי מעמד אזרחי בישראל, והיקף צריכת השירות על ידם. בדיון, שנוהל על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), נכחה שרת הבריאות יעל גרמן (יש עתיד), נציגי "רופאים לזכויות אדם", נציגי מרפאת הפליטים בתל אביב, עובדים סוציאליים, וכן חולים עם מוגבלויות שונות עם המטפלים האישיים שלהם. בנוסף נכחו נציגי בתי החולים המטפלים בעובדים הזרים ונציגי "קופת חולים מאוחדת", הנותנים מענה רפואי במסגרת מרפאות החוץ לקטינים, כמו גם נציג הוועד למלחמה באיידס.

"...חייבים למצוא דרך כמדינה וכחברה לתת מענה רפואי הולם לעובדים הזרים, לשוהים הבלתי חוקיים, לקטינים חסרי מעמד - ולא רק במיון חירום..."

בישראל שוהים כ-250,000 עובדים זרים, ביניהם תיירים שאשרת שהייתם פגה, מסתננים ומבקשי מקלט, עובדים זרים זמניים וכן נשים פלסטינאיות הנשואות לישראלים והן ללא מעמד. לפי הערכה, בישראל כ-8,000 קטינים חסרי מעמד - מתוכם רק כשליש מכוסים בהסדר עם קופת חולים מאוחדת. בקבוצת מבקשי המקלט יש כ-7,000 קורבנות של מחנות העינויים בסיני, הזקוקים לשיקום ולתמיכה.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994, מקנה זכאות לצריכת שירותי בריאות למי שהוא תושב ישראל. העובדים הזרים אינם תושבים ולכן החוק לא חל עליהם, למעט מצב חירום רפואי בו זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה. זו גם הנחייתו של משרד הבריאות. בנוסף, שירותי טיפות החלב ניתנים ללא תשלום. בנובמבר 2008 הוקמה ועדה בין-משרדית לבחינת הביטוח הרפואי והסוציאלי לחסרי מעמד (ועדת חורב), המלצותיה מצויות בשלבי אישור שונים. הועדה סיימה את דיוניה.

בעבור עובדים זרים חוקיים, נרכש ביטוח הבריאות על ידי המעסיקים בחברות פרטיות. קטינים ללא מעמד תושב מטופלים באמצעות הסדר של המדינה עם קופת חולים מאוחדת ועלותו כ-200 ש"ח לחודש.

משרד הבריאות מפעיל בתחנה המרכזית בתל אביב מרפאה ייחודית לחסרי מעמד, וכן שירותים נוספים ניתנים במרפאת לוינסקי, ביניהם טיפול במחלות מין ובאיידס. מרפאת הפליטים מופעלת בעיקרה על ידי מתנדבים ורופאים מומחים ובה שירותי מעבדה וניסיון למתן טיפול המשך. קיימת מרפאה פתוחה של עמותת רופאים לזכויות אדם המספקת טיפול ראשוני, המשכי ושיקומי. בבתי חולים נוספים כאמור, יש הסדרים מקומיים לבדיקה וטיפול בחסרי מעמד - ללא תשלום.

"...מתן טיפול רפואי לא מוסדר, הניתן בשלב מאוחר מדי, מוביל לאשפוז או לטיפול חירום בעלות גבוהה בהרבה מאשר הטיפול המניעתי..."

יש לציין כי שיעור החולים בקרב השוהים הבלתי חוקיים ושיעור התחלואה אינו גבוה ודומה לשיעור התחלואה בישראל. על פי רוב הם בריאים מאחר ששרדו את הדרך הקשה בהגיעם לארץ.

המרכז הרפואי תל אביב, בשל קרבתו למוקד המגורים והתעסוקה של העובדים הזרים ושל חסרי המעמד, מטפל בשיעור ניכר מהאוכלוסייה, כולל חדר המיון, חדר הניתוח, וחדר לידה. על פי רוב, עלויות הטיפול נחשבות לחובות אבודים מאחר שהם לא מוחזרים על ידי המטופלים, המדינה או ביטוח לאומי, ומוערכות בהפסד של עשרות מיליוני ש"ח בשנה.

ההסכמה הגורפת של חברי הוועדה, ושל שרת הבריאות, היא כי מה שנעשה עד כה הוא חשוב אך אינו מספיק. חייבים למצוא דרך כמדינה וכחברה לתת מענה רפואי הולם לעובדים הזרים, לשוהים הבלתי חוקיים, לקטינים חסרי מעמד - ולא רק במיון חירום. המצב בו מעט בתי חולים נושאים על גבם חובות אבודים אינו תקין, ויש למצוא דרך לתגמל על הטיפול.

עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל - "...ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה, אם גר, אם נוכרי ואם אזרח" - היא גם עמדת אמנת זכויות האדם של האומות המאוחדות. לפי האמנה, "כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש". בנוסף, מרבית מדינות האיחוד האירופי אינן מגבילות את נגישותם של מבקשי מקלט לשירותי בריאות.

"...על פי רוב, עלויות הטיפול נחשבות לחובות אבודים מאחר שהם לא מוחזרים על ידי המטופלים, המדינה או ביטוח לאומי, ומוערכות בהפסד של עשרות מיליוני ש"ח בשנה..."

הר"י הפעילה את המרפאה לפליטים ב-2008-2102, ודאגה לגייס רופאים ולציוד המרפאה. הר"י גם פנתה ב-2008 לשר הבריאות להפעיל את סמכותו מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולקבוע זכאות לשירותי בריאות עבור פליטים ומבקשי מקלט בישראל. הר"י הצטרפה לקריאה של רופאים לזכויות אדם כי יש לקבוע תיקון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שייקבע כי מבקשי מקלט ופליטים ייחשבו מלכתחילה "תושבים" לצורך תחולת החוק.

עמותת רופאים לזכויות אדם גורסת כי מתן טיפול רפואי לא מוסדר, הניתן בשלב מאוחר מדי, מוביל לאשפוז או לטיפול חירום בעלות גבוהה בהרבה מאשר הטיפול המניעתי. כמו כן, מתן גישה לשירותי רפואה בקופות החולים, מעבר להיותו נדרש וראוי, יביא גם לחסכון בעלויות.

שרת הבריאות הביעה הערכה רבה לכל העוסקים במלאכה, ולמרות שאין הסדרים וחקיקה בנושא, ציינה כי אנשים רבים פועלים בשטח ומוצאים פתרונות יצירתיים על מנת לתת מענה רפואי מכובד והולם לחסרי המעמד. לדבריה, היא רואה חובה מוסרית ומשפטית לדאוג לכל מבקשי המקלט וחסרי המעמד בישראל.
"אנו מחויבים כחברה וכמדינה, לדאוג לכל אלה השוהים בתוכנו", אמרה.

באופן אישי, כבר מספר שנים שאני עובד במרפאת פליטים למחלות עיניים, וכן משתתף באופן פעיל במשלחות רופאי עיניים למדינות העולם השלישי, לניתוחי עיניים, ורואה את החשיבות העצומה בכך שיש מענה ראוי למצוקותיהם של החלשים.

העוסקים בעשייה בישראל הם רבים, ורופאים מדיסציפלינות שונות מתנדבים לעבוד ולטפל באוכלוסיות חלשות במספר רב של מסגרות. החברה הישראלית התברכה באנשים ובארגונים טובים הפועלים רק מתוך הצורך לתת, אך המדינה היא זו שצריכה להיות אחראית על נושא זה. החלה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי על מבקשי מקלט ועל חסרי המעמד תהיה צעד ראשון, המחזק את החברה הישראלית, לעבר מתן שירותי בריאות שווים לכולם.

נושאים קשורים:  דעות,  משרד הבריאות,  עובדים זרים,  חסרי מעמד אזרחי,  המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב
תגובות
יהושוע
22.06.2013, 14:39

ראשית כל הכבוד לד"ר בן סימון על התנדבותו.
יחד עם זאת מדינת ישראל צריכה לדאוג לבריאות אזרחיה בלבד, ואם יש כסף להפנותו לשם טיפול בבריאותם של מסתננים, אז מדוע על חשבונם של אזרחים מיעוטי יכולת?
הואיל ו"עניי עירני קודמים" יש לדרוש את הכספים לשם הטיפול במסתננים הזרים, כולל כיסוי הוצאות אשפוז וניתוחים של המסתננים ושל האזרחים שנפגעו על ידם, ממוסדות האו"ם לפליטים. לא ייתכן שאיכות חייהם ובריאותם של יקירנו , עבורה אנו משלמים מיסים מעמלנו, תנזק מדאגה למי שאינם נרדפים, אלא היגרו לצורך חיים כלכליים טובים יותר.

חיה
17.03.2014, 13:59

יוזמה מוצדקת ומבורכת, רק חבל שבאותה נשימה לא מתיחסים לישראלים הם תושבים חוזרים. אם אנחנו רוצים לחזור ולגור בישראל עלינו לשלם מס מופרע על מנת לקהל שירותים רפואיים ואם משלמים באמצעות הבטוחים הפרטיים שמציעות קופות החולים כמו מכבי לדוגמה הכיסויי הרפואי איננו כולל אישפוז במהלך שלושת החודשים הראשונים ( מי יודע מתי יאלץ להתאשפז), והדבר שעוד יותר מקומם, כאשר קטין מעוניין לחזור לישראל כבוגר על מנת לעשות צבא, עד למועד גיוסו ( תקופת המבדקים ) גם עליו לשלם את התעריפים המופרזים . ואני מדברת מהבט אישי מאחר ובכוונתו לחזור לישראל בעקבות הבן שמעוניין לעשות צבא ב2015 והזדעזעתי מכך שהמדינה מרשה לעצמה לשלול זכויות רפואיות מאזרחיה ואפילו מאלה שמוכנים לוותר על איכות חיים ולחזור כדי למלא חובתם למדינה שאיננה מכבדת את הצורך הבסיסי החיוני לאדם