רשימת 10 הטענות הנפוצות בנושא:

1. "ישראל ואירלנד הם המדינות היחידות בעולם שעדיין מפלירות מים".
2. "הפלרת המים ושימוש במים בחקלאות ובתעשייה גורמים לנזק סביבתי קשה".
3. "הפלרת המים מסייעת רק לילדים ועל כן חשיפת מבוגרים למים מופלרים אינה מועילה".
4. "עששת היא מצב קל ואין צורך באמצעי דרסטי כמו הפלרה כדי למנוע אותו".
5. "שתיית מרובה של מי ברז מופלרים עלולה לגרום להרעלה".
6. "פלואור במי השתייה הוא רעל וגורם לסרטן, פגיעה בבלוטת התריס ועוד".
7. "הפלואור שמוסיפים למים בישראל מקורו בחומצה רעילה ומלווה במתכות רעילות".
8. "הפלרת המיים אינה יעילה".
9. "ניתן להחליף את ההפלרה בתוספת של פלואור על ידי טיפות וכד'".
10. "המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית יצאה כנגד סכנת ההפלרה".

 

תשובות לטענות

1. טענה: "ישראל ואירלנד הם המדינות היחידות בעולם שעדיין מפלירות מים".

תשובה: לא נכון!
הפלרת מים נהוגה כבר במשך שנים רבות במדינות חשובות ומתקדמות רבות. בארצות הברית שם ההפלרה נקבעת על ידי כל מדינה בנפרד, 70% מהתושבים צורכים מים מופלרים. הפלרת מים נהוגה גם בקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ברזיל, סינגפור ועוד. סך הכל מעריכים כי כ- 400 מיליון בני אדם מ- 30 מדינות בעולם צורכים מים מופלרים. רוב המדינות במערב אירופה אינן מפלירות את המיים אולם חלק מהמדינות כמו צרפת, גרמניה, ספרד ושוויץ מספקות פלואור לתושבים על ידי הפלרת המלח הנצרך לבישול ולאכילה. בישראל אלטרנטיבת הפלרת המלח אינה אופציה מועדפת בשל הרצון להפחית את צריכת המלח באוכלוסייה.

2. טענה: "הפלרת המים ושימוש במים בחקלאות ובתעשייה גורמים לנזק סביבתי קשה".

תשובה: לא נכון!
הטענה הזו נבדקה בצורה מדוקדקת על ידי ועדות של ה- CDC ושל האיחוד האירופי ונשללה על ידן.
ה- CDC קובע כי:
"Research findings do not support an association between water fluoridation and negative health effects on plants and animals".

ועדת SCHER (Scientific Committee on Health and Environmental Risks) של האחוד האירופי קבעה בדו"ח שלה משנת 2011 כי:
"In several environmental scenarios it was found that fluoridation of drinking water did not add any risk to the organisms in the environment, and thus that the added risk of drinking water fluoridation to the environment has to be considered negligible".
http://ec.europa.eu/health/scientific_committees/environmental_risks/docs/scher_o_122.pdf

3. "הפלרת המים מסייעת רק לילדים ועל כן חשיפת מבוגרים למים מופלרים אינה מועילה".

תשובה: לא נכון!
איגוד רופאי השיניים האמריקאי מונה את יתרונות ההפלרה למבוגרים כמו: גם במבוגרים רה- מינרליזציה של ה- ENAMLE חשובה בכדי להקטין את היקף העששת וכמו כן מתן פלואור עוזר במניעת פגיעה בשורש השן (root decay), בעיקר באותם אנשים הסובלים מנסיגת חניכיים – תופעה אשר הולכת ומתגברת ככל שהאוכלוסייה מזדקנת.

4. עששת היא מצב קל ואין צורך באמצעי דרסטי כמו הפלרה כדי למנוע אותו.

תשובה: לא נכון!
עששת היא תהליך זיהומי בחלל הפה שאחראי גם היום לאחת מהבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בילדים ובמבוגרים ומהווה את הסיבה העיקרית לאיבוד שיניים.
בארצות הברית נמצא כי עששת שכיחה בילדים פי 5 מאסטמה ופי 7 מנזלת אלרגית. פרט לבעיות המקומיות בפה ולהוצאה הכספית הגדולה, לתהליך הזיהומי בפה השפעה סיסטמית כמו הפרעות תזונה, ופגיעה בדימוי עצמי. סיבוכי המחלה בפה יכולים לגרום לאשפוז ואכן בישראל מתאשפזים כל שנה מאות ילדים בשל אבצסים פריודנטליים הנובעים מסיבוכי עששת.

5. "שתיית מרובה של מי ברז מופלרים עלולה לגרום להרעלה".

תשובה: לא נכון!
ריכוז הפלואור במים מופלרים הוא מבוקר ונע סביב 1 מ"ג לליטר. שתיית מים מופלרים אינה יכולה לגרום להרעלה אקוטית מפלואור כי דרושות לשם כך כמויות מים כה עצומות אשר אינן ניתנות לשתייה על ידי בני אדם.
הרעלה כרונית עלולה להיגרם מצריכת מים בריכוזים גבוהים בהרבה מהריכוזים של מים מופלרים במשך לפחות 10 שנים. כך ששתיית מים מופלרים בריכוז הנהוג בארץ ובעולם אינה יכולה לגרום לא להרעלה אקוטית ולא להרעלה כרונית.

6. פלואור במי השתייה הוא רעל וגורם לסרטן, פגיעה בבלוטת התריס ועוד

תשובה: לא נכון!
על סמך המחקרים המצויים בידנו, לא נמצא קשר בין סרטן לבין שתיית מים המכילים פלואור ברמות תקינות. למעלה מ-50 מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בנושא זה לאורך השנים לא הראו כל קשר בין סרטן לבין שתיית מים עם ריכוז פלואור תקין.
ציטוט מהחברה האמריקאית לסרטן:
American cancer society: Scientific studies show no connection between
cancer rates in humans and adding fluoride to drinking water.
מספר מחקרים שבדקו קשר אפשרי בין תפקוד בלוטת התריס לבין רמת פלואור במי השתייה לא הראו קשר בין מים מופלרים לבין ירידה בתפקוד בלוטת התריס.
כמו כן גם אין עדות לכך שצריכה של מים מופלרים גורמת לפגיעה כלשהי בעצמות.

7. הפלואור שמוסיפים למים בישראל מקורו בחומצה רעילה ומלווה במתכות רעילות.

תשובה: לא נכון!
הפלואור בישראל מגיע כחומצה פלואור סיליצית H2SiF6 ומיובא מחו"ל, בעיקר מייצור בבילבאו שבספרד. זהו חומר שאינו תוצר לוואי של תהליך תעשייתי אחר כלשהו. מאחר שהחומר מופק ממרבצים טבעיים, הוא מכיל חמרים אחרים (כגון מתכות), שהיו בסלע הטבעי שממנו הופק. מכל מקום, הן החומצה והן החומרים הנלווים אליה עומדים בתקן אירופי מחמיר ובתקן ישראלי הנגזר ממנו באשר לרמת החומרים וניקיונם. לאחר מיהול הפלואור במים, יורדת רמת המתכות הנלוות לריכוזים הנמוכים לאין שיעור מאלו הנדרשים על פי התקנים השונים שפורטו כאן.
ניתן לקרוא בהרחבה על הנושא בתשובת משרד הבריאות לבג"ץ שהוגש בנושא.

8. הפלרת המים אינה יעילה

תשובה:לא נכון!
הפלרת מים עדיין יעילה למרות שאנחנו חיים בעידן שבו ניתן לקבל פלואור ממקורות אחרים כמו משחות שיניים. השוואת שיעורי עששת בין קהילות הנהנות ממים מופלרים לבין קהילות שמי השתייה שלהן אינם מופלרים מראה הבדלים של 20-40% לטובת הקהילות המופלרות.

9. ניתן להחליף את ההפלרה בתוספת של פלואור על ידי טיפות וכד'

תשובה: לא מדויק!
הרכיב המהותי בהפלרת מי השתייה הוא הרכיב השוויוני והעדר הצורך בתוספת אקטיבית של פלאוריד. בניגוד לאמצעים אחרים, ההפלרה מאפשרת לכל אחד ובכל גיל להיחשף לריכוז פלואור אופטימלי המגן על שיניו מפני עששת. החשש מביטול ההפלרה הוא שצעד כזה יחייב מתן פרטני יזום של תוספי פלואור או אמצעים אחרים כדי להשיג את אפקט ההגנה על השיניים. זו אלטרנטיבה יקרה בהרבה עם אפקטיביות נמוכה יחסית בשל הבעיה בהיענות. מחקרים שבדקו את ההיענות למתן פרטני של פלואור בצורת טיפות למשל הראו שאפילו במשפחות עם מודעות גבוהה לצורך בפלואור ההיענות לא עלתה על 50%.
גורמים כמו נגישות פחותה לשירותי בריאות ומצב סוציו דמוגרפי ירוד עלולים לפגוע בסופו של דבר בעיקר בקבוצות החלשות באוכלוסיה.

10. המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית יצאה כנגד סכנת ההפלרה.

תשובה: לא נכון!
המועצה הלאומית למחקר (NRC - National Research Council ) לא יצאה כלל נגד ההפלרה, וזהו סילוף של העובדות. המסמך משנת 2006 מתייחס לאפשרות של ריכוזים גבוהים של פלואור במי שתייה במספר מקומות בארה"ב - מעל 4mg/L, וקובעי שריכוזים גבוהים כאלו עלולים להביא לנזקים בריאותיים. לכן, קובעת המועצה, יש לוודא שמבחינת הבטיחות הריכוזים לא יעלו על 2mg/L.
כל הדיון הזה אינו רלבנטי כלל למציאות בישראל, כאן הריכוזים הם סביב 1mg/L.
לינק לדו"ח של ה- NRC : http://www.nap.edu/catalog.php?record_id=11571