מחקר PHS IIי(Physicians Health Study II) כלל מעל ל-14,000 משתתפים (רופאים גברים). אחת מתוצאות המחקר הייתה ירידה, בשולי תחום המובהקות הסטטיסטית (P=0.04) בסיכון הכללי לסרטן בנטילה יומית של תוסף מולטי-ויטמינים (centrum silver). לא נמצאה השפעה של נטילת התוסף על הסיכון לאף אחד מסוגי הסרטן שנבחנו בנפרד, וההשפעה המגנה לא הייתה תלויה במידת ההתמדה בטיפול. כמו כן, לא נמצאה השפעה מובהקת על התמותה הכללית או על התמותה עקב סרטן (אם כי דווח על ירידה בלתי מובהקת בשני המדדים).
עוד בעניין דומה
תוצאות המחקר סוקרו באופן נרחב בתקשורת, אולם מחבריו של מאמר מערכת זה מטילים ספק בכך שאכן מדובר בתוצאה אמיתית ומשמעותית, וזאת מכמה סיבות:
1. מדובר בתוצאה יחידה בתחום זה, אשר עומדת בסתירה לתוצאות קודמות. מחקרים רבים מאוד בתחום מצאו כי נטילת תוספי ויטמינים אינה מגנה מפני סרטן, וחלקם אף מצאו השפעה מזיקה (כגון הגברת הסיכון לסרטן ריאה ותמותה עקב סרטן ריאה בקרב מעשנים עקב נטילת תוספי קרוטן ורטינול, והגברת הסיכון לסרטן ערמונית עקב נטילת תוספי ויטמין E).
2. בחינת הסיכון ל"כלל סוגי הסרטן" כמקשה אחת שנויה במחלוקת, בעיקר לאור היעדר ההשפעה על סוגי סרטן שכיחים שנבחנו בנפרד (ביניהם סרטן הערמונית, המעי הגס והריאה). לא מדובר בקבוצת מחלות הומוגנית. לסוגי סרטן שונים גורמי סיכון שונים, מאפיינים אפידמיולוגיים שונים, טיפול שונה ופרוגנוזה שונה, והם מאוגדים יחד רק עקב טקסונומיה שנקבעה לפני זמן רב ושבגללה כולם נקראים "סרטן". לא סביר שהגורם הנוסף היחיד המאחד את קבוצת המחלות הזו יהיה השפעה מגנה של נטילת מולטי-ויטמין. נוסף לכך, אין מנגנון סביר שיסביר כיצד נטילת התוסף עשויה לגרום להשפעה מגנה.
3. לא נמצא קשר בין ההתמדה בטיפול לבין ההשפעה המגנה. תוצאה זו אינה סבירה אם הטיפול הוא אכן בעל השפעה מגנה אמיתית, שכן קשר בין מינון לתגובה הוא אחת הדרישות הבסיסיות להדגמת קשר סיבתי במחקר (אם כי יש דוגמאות להשפעה שבה המינון אינו משפיע מעל לרמה מסוימת).
4. במחקר זה נבחנו תוצאות מרובות. המחקר כלל 4 זרועות (טיפול בוויטמין E, טיפול בוויטמין C, טיפול בבטא-קרוטן וטיפול במולטי-ויטמין). עד כה דווח על נתונים לגבי 7 תוצאות עיקריות (primary end points) ו-13 תוצאות משניות (secondary end points) – ביניהן היעדר השפעה של תוספי ויטמין E או ויטמין C על הסיכון לתחלואה קרדיווסוקולארית, לסרטן, לקטרקט ול-macular degeneration, וכן היעדר השפעה של תוסף מולטי-ויטמין על הסיכון לתחלואה קרדיווסוקולארית. ריבוי התוצאות שנבחנו מגביר את הסיכוי לתוצאה בעלת מובהקות סטטיסטית באופן מקרי. מכיוון שמדובר במובהקות גבולית, היא תבוטל על ידי כל תיקון סטטיסטי לריבוי התוצאות שנבחנו במחקר זה.
המחברים מסכמים כי אף על פי שמחקר PHS II הוא מחקר גדול ומבוקר אקראית שנערך כיאות, מוקדם מדי להסיק כי הטיפול במולטי-ויטמין אכן מפחית את הסיכון לסרטן בקרב גברים. לא ברור אם אכן מדובר בהשפעה אמיתית, שתחזור על עצמה במחקרים נוספים – ייתכן כי מדובר בממצא מקרי. לפיכך אין מקום בשלב זה להמליץ על נטילת מולטי-ויטמין לצורך מניעת סרטן.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: