כמה מחקרים אפידמיולוגיים ודיווחי מקרים העלו השערה כי טיפול בסטטינים מגביר את הסיכון ל-pancreatitis, אולם מחקרים אחרים דיווחו דווקא על ירידה בסיכון. היפרטריגליצרידמיה ידועה כגורם סיכון משמעותי ל-pancreatitis, ולכן טיפול להורדת רמת הטריגליצרידים (בעיקר טיפול בפיבראטים) מומלץ במקרים של היפרטריגליצרידמיה, אם כי אין עדות מחקרים לכך שטיפול זה מפחית את הסיכון ל-pancreatitis. מטה אנליזה זו נועדה לבחון את הראיות לגבי השפעת הטיפול בתרופות אלו על הסיכון ל-pancreatitis.
עוד בעניין דומה
נמצאו 21 מחקרים שבהם נבחנה השפעת הטיפול בסטטינים על היארעות pancreatitis. רמות הטריגליצרידים הממוצעות של המשתתפים בתחילת הטיפול נעו בטווח של 118-187mg/dL. ב-16 מחקרים נערכה השוואה בין טיפול בסטטינים לטיפול בפלסבו או טיפול אחר, ונכללו בהם 113,800 משתתפים שהיו במעקב במשך 4.1±1.5 שנים. Pancreatitis אובחן אצל 134 משתתפים שטופלו בסטטינים ואצל 175 משתתפים בקבוצת הביקורת (RR=0.77, 95%CI 0.62-0.97, P=0.03). נוסף על כך, 5 מחקרים השוו בין טיפול במינון מתון לבין מינון אינטנסיבי של סטטינים, ונכללו בהם 39,614 משתתפים שהיו במעקב במשך 4.8±1.7 שנים. Pancreatitis אובחן אצל 86 משתתפים שטופלו במינון נמוך ואצל 70 משתתפים שטופלו בטיפול אינטנסיבי (RR 0.82, 95%CI 0.59-1.12, P=0.21). בשילוב הנתונים מכל 21 המחקרים לגבי טיפול בסטטינים חושב סיכון יחסי של 0.79 להיארעות pancreatitis בעת טיפול בסטטינים לעומת היעדר טיפול כזה (RR 0.79, 95%CI 0.65-0.95, P=0.01).
בשבעה מחקרים נבחנה היארעות pancreatitis בעת טיפול בפיבראטים. המחקרים כללו במשולב 40,162 משתתפים, שהיו במעקב במשך 5.3±0.5 שנים. רמות הטריגליצרידים הממוצעות של המשתתפים בתחילת הטיפול נעו בטווח של 145-184mg/dL. אבחנת pancreatitis נרשמה אצל 84 מהמטופלים בפיבראטים ואצל 60 מהמטופלים בפלסבו (RR 1.39, 95%CI 1.00-1.95, P=0.053).
החוקרים מסכמים כי על סמך תוצאות אלו, טיפול בסטטינים כרוך בירידה בסיכון ל-pancreatitis בקרב מטופלים שרמת הטריגליצרידים שלהם תקינה או מוגברת במידה קלה.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: