מוות פתאומי עקב גורם לבבי (sudden cardiac death) הוא גורם תמותה משמעותי. השתלת ICDי(implantable cardioverter-defibrillator) מורידה את התמותה, כאשר הוא מושתל כאמצעי למניעה ראשונית במטופלים לאחר התקף לב או במטופלים הסובלים מאי ספיקת לב, וכאמצעי למניעה שניונית לאחר דום לב. ההתוויות להשתלת ICD בהנחיות השונות תקפות הן לגבי גברים והן לגבי נשים, ואינן מביאות בחשבון את מינו של המטופל.

מחקרים קודמים העלו חשד לשיעורים נמוכים יותר של השתלת ICD בנשים, אולם הגורמים לכך לא אופיינו. כמו כן הועלה חשש לגבי ריבוי סיבוכים בנשים ויעילות נמוכה יותר של הטיפול בהן. מחקר זה בוצע על מנת לאפיין הבדלים בין המינים לגבי השתלת ICD.

המחקר התבסס על בסיס נתונים של משרד הבריאות באונטריו, קנדה, המתעד את כל ההפניות לבדיקת אלקטרופיזיולוג על מנת לשקול השתלת ICD. הנתונים כללו מעקב במשך שנה אחר ביצוע ההשתלה, שיעור הסיבוכים ושיעור הטיפול באמצעות המכשיר (ICD shock/antitachycardia pacing).

במחקר זוהו 6,902 משתתפים שהופנו להשתלת ICD, אך לגבי 881 מהם נמצאו חוסרים בנתונים, כך שרק 6,021 משתתפים שהופנו להשתלת ICD נכללו בניתוח הנתונים, מתוכם 21.4% נשים. 4,317 משתתפים (מתוכם 21.3% נשים) הופנו להשתלת ICD כמניעה ראשונית, ו-1,704 (מתוכם 21.5% נשים) - כמניעה שניונית.

לאחר ההפניה לבדיקת אלקטרופיזיולוג, לא נמצא הבדל בין גברים לנשים בסיכוי לביצוע ההשתלה בפועל. השתלת ICD בוצעה בפועל ב-5,450 מטופלים, מתוכם 21.2% נשים. השתלת ICD בוצעה ב-88.9% מהגברים שהופנו, וב-87.2% מהנשים שהופנו (P=0.148). הסיבות לאי ביצוע ההשתלה היו דומות בגברים ובנשים.

אין הבדלים בשיעורי התמותה
שיעור הסיבוכים החמורים (major complications) היה גבוה יותר בנשים, הן לאחר 45 יום והן לאחר שנה. לאחר 45 יום אירעו סיבוכים חמורים ב-3.3% מהגברים וב-5.4% מהנשים (OR 1.78, 95%CI 1.24-2.58, P=0.002). הסיבוך השכיח בגברים היה lead repositioning, ובנשים - lead replacement. לאחר שנה, שיעור הסיבוכים החמורים היה 7.4% בגברים ו-13.9% בנשים (OR 1.88, 95%CI 1.50-2.36, P<0.001).

גם הסיכון לסיבוכים קלים היה גבוה יותר בנשים. לאחר 45 יום סבלו מסיבוכים קלים 3.8% מהגברים לעומת 5.8% מהנשים, ולאחר שהובאו בחשבון גורמים נוספים (מחלות נוספות, התוויות להשתלת ICD וכדומה) נמצא כי adjusted OR 1.55, 95%CI 1.09-2.20, P=0.014. לאחר שנה היה הסיכון היחסי לסיבוכים קלים בנשים 1.68, כאשר 95%CI 1.30-2.17, P<0.001.

תוצאות השתלת מכשיר ICD שונות בגברים ובנשים: נשים סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים, וכן נהנות פחות מטיפול בהתאם לצורך באמצעות המכשיר

מתוך 5,213 משתתפים עבורם אותרו נתונים לגבי הפעלת ה-ICD, נמצא כי במשך שנה שיעור הנשים בהן הופעל הקוצב בהתאם לצורך היה נמוך יותר: 10.5% מהגברים לעומת 7.2%
מהנשים (P=0.009) קיבלו שוק חשמלי כנדרש (appropriate shock), וכמו כן 21.3% מהגברים לעומת 15.3% מהנשים (P=0.001) טופלו בקיצוב כנגד טכיקרדיה, כנדרש (appropriate antitachycardia therapy).

לעומת זאת, שיעור הפעלת ה-ICD שלא לצורך היה דומה בגברים ובנשים - 3.8% מהגברים ו-4.2% מהנשים (P=0.75) קיבלו שוק שלא לצורך (inappropriate shock). כאשר הובאו בחשבון גורמים נוספים נמצא כי הסיכוי היחסי לשוק בהתאם לצורך בנשים לעומת גברים היה 0.69 (95%CI 0.51-0.93, P=0.015), והסיכוי היחסי ל-appropriate antitachycardia therapy בנשים היה 0.73
(95%CI 0.59-0.90, P=0.003). הסיכון היחסי לשוק חשמלי שלא לצורך בנשים
היה 0.97 (95%CI 0.64-1.47, P=0.89).

לא נמצאו הבדלים בשיעורי התמותה - 2.9% מהגברים ו-3.1% מהנשים (P=0.92). לאחר התחשבות בגורמים נוספים, הסיכון היחסי לתמותה בנשים היה 1.00 (95%CI 0.64-1.55, P=0.99).

החוקרים מסכמים כי תוצאות השתלת מכשיר ICD שונות בגברים ובנשים: נשים סובלות משיעור גבוה יותר של סיבוכים, וכן נהנות פחות מטיפול בהתאם לצורך באמצעות המכשיר - ככל הנראה בשל סיכון נמוך יותר להפרעות קצב מלכתחילה, תחת שימוש בקריטריונים זהים לגבי שני המינים.

קיים צורך במחקרים נוספים על מנת לבחון את הקריטריונים להשתלת ICD בנשים, ואת אפיון הסיכון למוות פתאומי עקב גורם לבבי בנשים. כמו כן, במחקרים לגבי השתלת ICD בעתיד, יש לשקול בחינה נפרדת של התוצאות לגבי גברים ונשים.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

MacFadden et al.; Sex Differences in Implantable Cardioverter-Defibrillator Outcomes: Findings From a Prospective Defibrillator Database, Ann Intern Med. 2012 Feb 7;156(3):195-203.