המינון המקסימלי של נוגד-הדיכאון סלקסה (ציטאלופראם הידרוברומיד), ממשפחת SSRIs, הופחת מ-60 מ"ג/יום ל-40 מ"ג/יום. שינוי המינון המקסימלי נובע מכך שהתרופה עלולה להשפיע על הפעילות החשמלית של הלב ולגרום להארכה של QT, כולל Torsade de Pointes. במקרים של חולים שנוטלים את התרופה במינון של 60 מ"ג/יום, יש להפחית בהדרגה את המינון. לא נצפה יתרון טיפולי במינון גבוה מ-40 מ"ג.

יש להקפיד על מעקב ECG אחר חולים שנוטלים את התרופה ומצויים בסיכון להארכת QT. יש לבצע מעקב תכוף אחר חולים שסובלים מאי-ספיקת לב, מברדיאריתמיה או שנוטלים תרופות אחרות שמאריכות QT. במקרים של חולים שמועדים לחסר אשלגן או מגנזיום (עקב מחלה או נטילת תרופות), יש לוודא, טרם מתן התרופה, שאין חסר באלקטרוליטים אלה. במקרים של חולים שסובלים מפגיעה משמעותית בתפקודי-כבד, שפגועים במטבוליזם של CYP 2C19 או שנוטלים טגמט (סימטידין) המינון המקסימלי המומלץ הוא 20 מ"ג/יום.

שינוי המינון המקסימלי המומלץ נעשה בעקבות תוצאות של מחקר אקראי מבוקר, שבו השתתפו 119 חולים. במחקר נמצא שבהשוואה לתרופת-דמה, גרם מינון של 20 מ"ג/יום להארכה ממוצעת של QT ב-8.5 אלפיות השנייה (רווח בר-סמך של 90% 6.2 – 10.8) ומינון של 60 מ"ג/יום גרם להארכה ממוצעת של QT ב-18.5 אלפיות השנייה (רווח בר-סמך של 90% 16.0 – 21.0). מאינטרפולציה של התוצאות מעריכים שמינון של 40 מ"ג/יום יגרום להארכה ממוצעת של QT ב-12.6 אלפיות השנייה (רווח בר-סמך של 90% 10.9 – 14.3).

ערכה: ד"ר דורית שנון

למקור