BMI קיצוני קשור בעלייה בשיעור של דימום תוך-גולגולתי (ICH). דימום תוך-גולגולתי יכול לנבוע מפתולוגיות שונות. חוקרים מ-MGH בחנו האם ההשפעה של BMI תלויה באתיולוגיה של הדימום התוך-גולגולתי.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו 384 מקרים עוקבים של ICH . על-סמך CT נקבעו 188 מקרים של ICH אונתי ו-196 מקרים של ICH עמוק. בנוסף, נבדקו 388 מקרים ששימשו ביקורת. מודלים של רגרסיה לוגיסטית מרובה שכללה BMI וגורמי-סיכון אחרים ל-ICH נבנו הן עבור ICH אונתי והן עבור ICH עמוק.
BMI נמוך מ-18.5 ו-BMI גבוה מ-30 היה קשור בסיכון ל-ICH עמוק (יחס צולב 1.76 P=0.011 ו- 1.75 P=0.013, בהתאמה). לא נמצא קשר בין BMI לבין הסיכון לICH אונתי.
בקרב אלה שה-BMI שלהם נמוך מ-18.5 גברים היו בסיכון גבוה ל-ICH עמוק (יחס צולב 2.85 P=0.041), אך נשים לא (יחס צולב 0.89 P=0.54).
הקשר בין BMI קיצוני לבין ICH עמוק והעדר הקשר בין BMI לבין ICH אונתי מצביע על מעורבות אפשרית של BMI בפתולוגיה ווסקולריות שמעורבות בדימום תוך-גולגולתי עמוק והעדר מעורבות בפתולוגיות של עמילואיד אנגיופתיה מוחי שמעורבות בדימום תוך-גולגולתי אונתי.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: