העלייה הדרמטית במספר הילדים המאובחנים בהשמנת יתר ובעיות התפתחותיות כגון הפרעת קשב וריכוז, ליקויי למידה, ליקויי קואורדינציה והפרעות תקשורת (PDD/DCD/LD/ADHD) מעוררת דאגה ודורשת התייחסות מחודשת באשר לדרכים בהן ניתן לזהות לקויות אלו בגיל הרך ולפיתוח תכניות מניעה והתערבות מוקדמות. הפרעות אלו נובעות משילוב גורמים גנטיים עם השפעות סביבתיות ומתוך כך נובעת ההשערה שתהליכים המתרחשים במהלך ההיריון והשנים הראשונות לחיי הילד מהווים בסיס להתפתחות הלקויות בהמשך. חשוב לזכור שאיחור באבחון והתערבות מאוחרת מדי אינן מתקנות את הלקות שכבר נוצרה, אם כי הן עשויות למנוע המשך הידרדרותה.

ADHD הינה הפרעה נוירו-ביולוגית התנהגותית, שכיחה בקרב ילדים, המתבטאת בקשיי קשב וריכוז, בהתנהגות אימפולסיבית ופעלתנות יתר. במקרים רבים היא נמשכת עד בגרות ובאה לביטוי בלימודים, בעבודה, בחיי המשפחה והחברה. בתהליך ההתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית של ילדים בגיל הרך חלים שינויים רבים ומהירים, ולכן איתור סימנים מנבאים והתערבות מוקדמת ימנעו או יפחיתו משמעותית את התפתחות ההפרעה ומכלול סיבוכיה.

במהלך 16 שנות עבודתי במסגרת טיפת חלב של "מכבי שרותי בריאות" בהרצליה ורמת השרון ניתנה לי ההזדמנות לבצע תצפיות ומעקב קפדני אחר תינוקות מלידתם ועד הגיעם לגיל 5 שנים. בשנת 2008 איתרתי 58 ילדים מבוטחי מכבי שאובחנו כסובלים מ- ADHD ואשר היו בעברם במעקב אצלי בטיפת חלב. קבוצה זו היוותה את קבוצת המחקר בהשוואה ל- 58 ילדים בריאים, חסרי לקויות קשב וריכוז, שנבחרו באקראי ושימשו כקבוצת ביקורת עם התאמת גיל ומין לקבוצה הנבדקת.

מתוך תיקיהם הממוחשבים של הילדים משתי הקבוצות נלקחו פרטי הרקע משפחתי, גיל ההורים והשכלתם, מהלך ההיריון והלידה, ציוני אפגר ומשקל לידה. כמו כן מתוך מפגשים שגרתיים שנערכו במועדים קבועים בגיל 3, 9 ו- 18 חודשים נלקחו נתונים על אחוזוני משקל, אחוזוני גובה והיקפי ראש, קצב רכישת אבני הדרך המוטוריות, שפתיות, תקשורתיות וקוגניטיביות, מאפייני תזונה, אכילה שינה והתנהגות. השוואת נתוני שתי הקבוצות ועיבוד הנתונים בוצע בסיוען של ד"ר יעל לייטנר (מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית חולים דנה) וד"ר רוני גבע (פסיכולוגית התפתחותית באוניברסיטת בר אילן) כאשר הגב' מאיה ורון מבית חולים דנה סייעה במבחנים סטטיסטיים.

חלק מן הממצאים בעבודה אישר את הידוע בספרות כגון שכיחות גבוהה של סיפור משפחתי בילדים הלוקים ב- ADHD, בעיות סוציאליות (אם חד הורית, גירושין, מחלת הורה), השכלה נמוכה של האם ונפח מוח קטן בבדיקות הדמיה. אולם, נתונים מסוימים בגיל הרך שתוארו על ידינו כגורמי ניבוי ל- ADHD ואשר לא דווחו עד כה בספרות כללו: שכיחות גבוהה של הורים מבוגרים, של לידה בניתוח קיסרי דחוף, של רפלוקס בשנה הראשונה ובעיות שינה ואכילה, עיכוב התפתחות מוטורית והתפתחות שפה ודיבור, והאטה בקצב צמיחת הראש על פי מדידת היקפו.

ממחקרים שנעשו בעולם נמצא כי להתערבות מוקדמת בילדים המצויים בסיכון לפתח לקויות התפתחותיות יתרונות מוכחים. להלן ההמלצות העיקריות מתוך חמישה פרויקטי מחקר גדולים שהשפיעו על תכניות ממשלתיות בארה"ב:

1. ניתן לשפר משמעותית התפתחות קוגניטיבית.

2. ניתן לצמצם פיגור שכלי בשנים טרום בית ספר (3 מתוך 5 העבודות הראו עליה ב-IQי)

3. ניתן לשפר הישגים בלימודים (בעיקר קריאה וחשבון) ולצמצם את אחוזי הילדים בחינוך המיוחד או אלה הנשארים כיתה (פרט לפגים שנולדו במשקל נמוך לגיל ההיריון, ב-4 מתוך 5 העבודות).

4. ניתן להגדיל את מספר הילדים שיגיעו למכללות ואת מספר הבוגרים שיעסקו במקצועות מועדפים, כמו גם את מספר הבוגרים שיקימו בהמשך משפחות או כאלה שיגיעו להישגים נכבדים בחייהם (במעקב ארוך טווח עד גיל 27 שנים).

5. נמצא שהצלחה בהתערבות מוקדמת תלויה במועד התחלה מוקדם ומשך זמן ארוך עד כמה שניתן (מודלים
שהחלו בינקות הוכיחו זאת). התערבות אינטנסיבית הקטינה פי 9, התערבות בינונית פי 4.5 והתערבות
מעטה פי 1.3 את מספר הילדים עם פיגור שכלי.

המכונים להתפתחות הילד עוסקים כיום באבחון וטיפול בילדים עם ליקויים התפתחותיים, אך העומס עליהם עצום וזמן רב עובר מזיהוי בעיה עד לאבחון ולטיפול. מאידך, התחנה לטיפול באם ובילד (טיפת חלב) אמורות לעסוק במתן שירותי מניעה לכלל ילדי הארץ. תפקידן של האחיות במסגרת התחנה מוגדר וברור ואחריותן למתן חיסונים, מעקב גדילה והתפתחות כמו גם יעוץ והדרכה לתזונה, שינה והתנהגות בילדים מוכר. מאידך, מקומו של רופא הילדים בתחנה, תפקידו ואחריותו לא הוגדרו באופן ברור, כמו גם מערכת היחסים שבין הרופא והאחות בתחנה ומערכת היחסים עם רופא הילדים בקהילה. לא קיימת תכנית הדרכה רצינית ומקיפה לרופאי הילדים בטיפות חלב ולכן רמת הכשרתם של רופאים אלה איננה מהגבוהות והביקוש לתחום זה איננו רב. תכנית המעקב לכלל הילדים נקבעת על פי הנחיות משרד הבריאות אך בשנים האחרונות צומצמה התכנית למינימום (בצמוד למועדי החיסונים) בשל בעיות תקציב.

ילדים הנמצאים בסיכון לפתח ליקויים בריאותיים והתפתחותיים זוכים למעקב (מינימאלי) הזהה לאלה שהתפתחותם תקינה. במסגרת עבודתי כרופאה בטיפת חלב של מכבי ראיתי ברפואה מונעת חלק חשוב ביותר ובלתי נפרד מתפקידי ואחריותי. אי לכך, יש מקום לדעתי, לבנות תכנית מעקב מיוחדת לקבוצות ילדים בסיכון על מנת למזער את הנזק לקבוצה ניכרת באוכלוסיה. הקמת מערך מתאים, תוך הכשרה רצינית של "צוות רופא ילדים/אחות", אשר יענה על דרישות אלו עשוי בעתיד לחסוך רבות לקופות החולים ולמדינה ויממש בצורה מיטבית את שבועתנו כרופאים לטפל ולהיטיב עם כלל האוכלוסייה.

ממצאי המחקר הוצגו בכנס האירופאי לרפואת ילדים בקהילה שנערך לאחרונה בתל אביב וזכה לפרסום גם בתקשורת המקומית (מעריב ו- YNet).

למאמר אודות המחקר בדוקטורס אונלי