במחקר phase 3 שנעשה בלוס אנג'לס, נבחנה ההשפעה של נטילת אנטיביוטיקה עם ספיגה נמוכה על סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז (IBS). שני הניסויים נערכו בקרב חולים שלא סובלים מעצירות.
עוד בעניין דומה
קבוצת הניסוי נטלה במשך שבועיים 550 מ"ג ריפקסימין שלוש פעמים ביום. המעקב אחר קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת היה שבועי ונמשך עשרה שבועות לאחר סיום נטילת התרופה. חומרת התסמינים דווחה על-ידי המשתתפים בניסוי על בסיס יום-יומי. המשתתפים דיווחו על תחושתם הכללית וכן על סימפטומים שונים - כאבים, צורת הצואה ותחושת נפיחות - כל אחד בנפרד. מדד ההצלחה היה הקלה בכלל התסמינים שנמשכה לפחות שבועיים מתוך ארבעת השבועות שלאחר הטיפול.
בניסוי אחד דיווחו 40.8% מהאנשים בקבוצת הניסוי על הקלה כללית ממושכת, בהשוואה ל-31.2% מהאנשים בקבוצת הביקורת. בניסוי שני דיווחו 40.6% מהאנשים בקבוצת הניסוי על הקלה כללית ממושכת בהשוואה ל-32.2% מהאנשים בקבוצת הביקורת. 39.5% לעומת 28.7% בניסוי אחד ו-41.0% לעומת 31.9% בניסוי שני דיווחו על הקלה ממושכת בתחושת הנפיחות באזור הבטן. בנוסף, נמצא שיפור בקרב אחוז גבוה יותר של המשתתפים בקבוצת הניסוי יחסית לקבוצת הביקורת בכל התסמינים בדיווחים היומיים. ירידה בכאבי בטן ובשלשולים דווחה גם עשרה שבועות לאחר תום נטילת התרופה. לא נמצא הבדל בשכיחות הארועים החריגים. לא נבדקה ההשפעה של מחזור טיפול נוסף.
טרם ניתן אישור לשימוש בריפקסימין (או באנטיביוטיקה אחרת) לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. ה-FDA בוחן האם להוסיף התוויה כזו לשימושים בתרופה.
מקור:
Tack J., N Engl J Med . 2011: Antibiotic therapy for the irritable bowel syndrome